אזור 1100 נקודות - סכנה מיידית

לאחר הודעת ההרגעה על חילוץ יוון, במהלך השבועיים האחרונים מדד ה-S&P התנהג כמצופה ממנו, תוך שהוא מוחק כ-50 אחוז ממהלך הירידות, מאז הירידה מהשיא.

כפי שצויין בסקירה "בורסות העולם שברו רמת תמיכה קריטית", ממוצע הנע 75 שימש כנקודת תמיכה במהלך העליות של המדד מחודש מרץ, כאשר כל הגעה אליו הובילה למהלך עליות נוסף לטווח הבינוני. ממבט רחב יותר, גם במהלך מגמת הירידות במשבר, נראית בבירור החשיבות של הממוצע הנע 75 כנקודות מפנה לאחר התיקונים העולים למגמה היורדת.

כאמור, עם שבירת הממוצע הנע 75 ובעקבות השלמת 3 גלים גדולים עולים, גדלה הסכנה למהלך ירידות משמעותי יותר ממה שחווינו מאז התיקון הגדול, שאמור להוות תיקון לכל מהלך העליות ממרץ אם מדובר בשוק שורי ארוך טווח (מה שאני לחלוטין פוסל) ועל אחת כמה וכמה אם מדובר בחזרה למגמה יורדת ארוכת טווח.

אחת המלכודות של מנתחי השווקים מתרחשת בבואם ולנסות ולהעריך את התנהגות השוק בטווח הזמן הקצר. בטווח קצר ישנם גורמים נוספים המתווספים לשיקולים שנלקחים בחשבון כאשר מנתחים את השווקים לטווחים ארוכים יותר. בטווח הקצר השוק נתון ביתר קלות למניפולציות, ולכן ניסיון לנתח שווקים לטווחים קצרים של ימים, שלא לדבר על תוך יומי מובילה בדר"כ לניתוחים שגויים על אף ההגיון העומד מאחוריהם. אך כעת, מדד ה-S&P נמצא בנקודה קריטית שראוי לתת עליה את הדעת, למרות שמדובר בניתוח לטווח קצר.

בימים אלה, לאחר העליות בעקבות חילוץ יוון נמצא מדד ה-S&P בדיוק באזור של הממוצע נע 75 (1105 נקודות), וזאת לאחר שהתדרדר מתחתיו במספר אחוזים טרם הודעת החילוץ. מדדים שונים נוספים נמצאים ממש בסמוך אליו המדגיש את החשיבות של אזור זה. חוסר הצלחה בהתבססות מעליו כפי שניתן לראות בימים האחרונים בשילוב עם הודעות שליליות הקשורות ליוון כפי שקרה הבוקר, עשוייה להוביל למהלך ירידות מהיר בטווח הקצר אל עבר אזור 950-970 נקודות במדד ה-S&P, ירידה של כ-13 אחוז.
-------------
כל הכתוב במאמר זה הינו על דעתי האישית ולצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במכשיר פיננסי כלשהו. כמו כן אני עשוי להיות בעל עניין אישי במכשירים הפיננסים המוזכרים כאן. כל העושה שימוש בדעתי זו עושה זאת על אחריותו בלבד.

מחילוץ בנקים לחילוץ מדינות

יום המסחר האחרון ביום שישי נסתיים בעליות שערים לאחר "ספקולציות" על חבילת חילוץ ליוון. מקור השמועות ברור וידוע עוד מחלקו הראשון של המשבר והוא גורמים בארה"ב, אשר רצונם לעצור את התדרדרות הבורסה בעיקר בימי שישי מחשש ליום שני שחור, ומפרסמים הדלפה בכדי להרים את הבורסה.

בזאת לא תמה תחושת הדה-זה-וו. בשורות חיוביות משוק התעסוקה והתעלמות מוחלטת מהם (בדיוק כמו שהתעלמו מהבשורות המאוד שליליות חודשים קודם לכן), המצטרפים להתעלמות מן הדוחות המאוד חיוביים של חברות כמו אינטל, גוגל ואפל כמה שבועות קודם לכן, שהצליחו להכות את הרף העליון של התחזיות. מה שמאשש את הטענה בדבר הקשר הקלוש בין נתונים כלכליים, דוחות לבין התנהגות הבורסה בתגובה אליהן.

כפי שהעניינים נראים כרגע, המצב הקשה של מדינות גוש האירו מעניין את המשקיעים הרבה יותר מאשר איזה עלייה בתוצר של ארה"ב או הדו"ח של אינטל. ולכן יש לפקוח עיניים בתקופה הקרובה דווקא על ההתפתחויות מאירופה מאשר מארה"ב או משאר העולם שגם שם מצבם אינו שפיר.

גוש האירו סובל מבעיות קשות של חובות וגרעונות ממשלתיים גבוהים ביחס לתמ"ג, מערכת בנקאות רקובה לא פחות ממערכת הבנקאות האמריקאית שהלוותה כספים לפרוייקטים עתירי סיכון וספקולטיביים, אבטלה גבוהה ובועת נדלן. ארבעת המדינות במצב הקשה ביותר (פורטוגל, איטליה, יוון וספרד) אף זכו לכינוי "PIGS" (חזירים) שהוא ראשי-התיבות של שמם, שקיים סיכון ממשי לגבי יכולת החזר החוב של מדינות אלו. גם מדינות נוספות כמו אוסטריה, אירלנד נמצאות במצב חמור עפ"י ההערכות.

אג"ח של מדינות נחשבות בצדק להשקעה בטוחה יחסית לאג"ח של חברות או בהשקעה במניות. אי יכולת של מדינה לפרוע את האג"ח עלול ליצור אפקט פסיכולוגי גרוע יותר מאשר נפילת האגחים של חברות או נפילת בנקים. אם עד היום הבנקים נפלו כתוצאה מאי יכולת של לוקחי המשכתנאות להחזיר את חובותיהן, הרי שכעת לא מדובר באנשים שהינם לווים בעייתים, אלא מדינה ריבונית שאינה מסוגלת לעשות זאת.

ההשלכות של המצב בגוש האירו בהחלט מתבטא בגרפים של מדינות אלו. מהתבוננות בגרפים אלו, ניתן להגדיר את מדינות אלה כ"כוכבים העולים" של המשבר הבא אשר יחליפו את כוכבי הסיבוב הקודם כמו בר סטרנס, להמן ברודרס, מריל לינץ, פאני מיי ופרדי מק ועוד. בנוסף נראה שהזרקור יופנה בעיקר לבשורות קשות מאירופה מאשר לארה"ב.

יוון כך נראה הינה המועמדת הכמעט ודאית להיות ה"בר סטרנס" של המשבר הבא והשאלה שנותרה פתוחה מי תהיה ה"להמן ברודרס" והשאר שיפלו אחריה. גם כאן ניתן כבר לצפות את עליות השערים שיבואו אחרי חילוץ יוון ותחושת האופוריה שתתלווה אליה שהשווקים חוזרים למגמת עליות, והסחפות של אנילסטים להמלצות להכנס לבורסה. עד שתגיע ההכרה שיוון הינה רק הסנונית הראשונה שאינה מסוגלת לפרוע את חובותיה, ואחריה יגיע גל של מדינות נוספות שתגענה לבעיה דומה. הדבר עלול ליצור אפקט לא פחות חמור מאפקט חילוץ או אי-חילוץ הבנקים בארה"ב, שגרר את הקריסה הקודמת בשווקים שנודע בכינוי "אפקט להמן ברודרס". רק שעכשיו יש לחלץ או לא לחלץ מדינות שלמות שאינן מסוגלות לפרוע את חובותיהן משום שנהגו בחזירות.

מטבע האירו עשוי לקרוס בצורה חדה יותר מאשר בחלק הראשון של המשבר, מאחר ואז נאבק האירו רק כנגד הבריחה הטבעית למטבעות הגנתיים כמו הדולר, פרנק שוויצרי והין היפני בעקבות הפאניקה בשווקים. הרי שעכשיו נפתחת עבור האירו חזית שניה, והיא הדפסת הכספים הדרושה כדי לחלץ ולתמוך במדינות הבעייתיות, והחששות לגבי המשך קיומו של הגוש כולו, ומטבע זה עשוי להיות הגרוע שבגרועים מבין מטבעות המוגדרים כמסוכנים.

כדי להיווכח במצבם הקשה של המדינות שהוזכרו אין צורך להרחיק עד בדיקת מרווח בין תשואות אג"ח לעשר שנים של יוון מול אג"ח דומה של גרמניה, או לבדוק את פרמיית ה-CDS המשמשת מדד ליכולתה של המדינה לפרוע את חובותיה. די להסתכל בהתנהגות הגרפים של הבורסה במדינות האלו ולראות באופן חד משמעי את תחושת המשקיעים לגבי מדינות אלו ואת הבריחה משם בחודשים האחרונים בעוד שאר מדדי העולם זחלו כלפי מעלה.

סיכום: נראה שאת סכנת קריסת הבנקים תחליף סכנת קריסתם של מדינות בעיקר מגוש האירו, הזרקור על ארה"ב יופנה כעת אל אירופה, והלאמת בנקים תוחלף ב"הלאמה" של מדינות. ללא ספק מתכון למשבר חמור בהרבה ממה שחווינו עד כה מעבר להשלכות הכלכליות. מדינות אלו כבר החלו את השלב של בריחת המשקיעים, וכרגע כמעט וודאי שיוון הולכת להיות ה"בר סטרנס של חילוץ המדינות". השאלה שנותרה פתוחה: מי תהיה להמן ברודרס?
------------------
כל הכתוב במאמר זה הינו על דעתי האישית ולצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במכשיר פיננסי כלשהו. כמו כן אני עשוי להיות בעל עניין אישי במכשירים הפיננסים המוזכרים כאן. כל העושה שימוש בדעתי זו עושה זאת על אחריותו בלבד.

בורסות העולם שברו רמת תמיכה קריטית

במדד ה-S&P ניתן להבחין בממוצע נע 75 אשר שימש כתמיכה חשובה לכל תיקון של מהלך עליות משמעותי, מאז החל התיקון הגדול בחודש מרץ. אני נוטה לחלק את מהלך העליות של התיקון הגדול לשלושה גלים אשר בסיומו של כל גל בוצע תיקון אשר נעצר באזור הממוצע נע 75. בנוסף גם הזמנים של כל גל די דומים ונעים בסביבות שלושה חודשים.
גל העליות הראשון נמשך 64 ימי מסחר ממרץ עד יוני במהלכו עלה במדד ב-270 נקודות ("זה לא מהלך עליות בר קיימא, אלא הכנה לעוד קריסה נוספת בקרוב כמו שהיה במהלך המשבר"). הגל השני נמשך 70 ימי מסחר במהלכו עלה המדד ב-218 נקודות ("אמנם ראלי, אך הוא עדיין במסגרת תיקון בשוק דובי"). גל העליות האחרון נמשך 53 ימי מסחר במהלכו עלה המדד ב-114 נקודות ("לא מדובר בתיקון, אלא בשינוי מגמה לטווח ארוך מאחר ויש שיפור בתוצר וברווחי החברות").
התנהגות זו אופיינית לראלי בשוק דובי מאחר וכל גל היה חלש מקודמו על אף השיפור לכאורה בנתוני החברות, נתוני המאקרו ובמצב הרוח של ציבור המשקיעים. ככל שזרמו יותר נתונים חיובים כך נחלש מהלך העליות, ופרשנותי היא שהגופים הגדולים שחוללו את הראלי שחררו סחורה לעבר הכסף הטיפש, וזאת לאחר שאספו מניות בזמן שהבשורות הרעות והפחד שלטו בשווקים.

מדדים רבים בעולם בצורה מתואמת פרצו בימים האחרונים את אותו הממוצע נע אשר שימש כתמיכה חשובה לאורך כל מהלך העליות, כאשר החשוב ביותר הוא מדד הS&P- שעל פיו תקבע המגמה לטווח הארוך. בסקירה זו אתמקד בנוסף למדד זה במדדי מדינות מתפתחות, מדינות מפותחות, גרמניה, ברזיל ומגזר הטכנולוגיה. בכל המדדים נראים בבירור החשיבות של התמיכה באותו הממוצע נע לאורך כל מהלך העליות. שבירתו של קו התמיכה בצורה מהימנה תסמל מהלך ירידות משמעותי גם בתרחיש שהבורסות נמצאות במהלך שורי ארוך טווח. בעוד שהמפגש הראשון עם התמיכה היווה הזדמנות כניסה ללונג עבור מי שהאמין בראלי במסגרת התיקון גדול, הרי שהמפגש השלישי לאחר השלמת שלושת הגלים הגדולים הינו בעל פרשנות אחרת לחלוטין.

שבירת רמת התמיכה במדדים אלו אין בה בלבד כדי להעיד על פוטנציאל הירידות הצפוי. אבל כאשר מצרפים אותם אל אוסף הסממנים השלילים שצוינו בסקירה הקודמת אשר התרחשו במהלך החודשים האחרונים, אז למעשה שבירת רמת התמיכה וכשלון להתבסס מעליה מהווים את הגושפנקא הרשמית לסיום מהלך העליות מחודש מרץ ולמהלך ירידות משמעותי מזה שהורגלנו אליו מאז החל התיקון הגדול. חשוב לזכור שמדדים אלה היו בין היחידים אשר הפגינו חוזקה במהלך החודשים האחרונים, ולא הראו שום סימן עד כה לשבירת המגמה, וכעת הם מצטרפים אל המגוון הרחב של הסממנים השליליים שהתרחשו קודם לכן.

סיכום: שבירת רמות התמיכה שצוינו וכשלון להתבסס מעליהם יהוו חותמת רשמית למהלך ירידות משמעותי מזו שהורגלנו אליו מאז החל התיקון הגדול מחודש מרץ, מאחר והם מצטרפים למגוון רחב של סממנים שליליים שהופיעו כארבעה חודשים קודם לכן. בין אם המשקיע מאמין שחוזרים למגמת ירידות ארוכת טווח ובין אם הוא מאמין שהמגמה היא מגמה שורית ארוכת טווח עליו לזכור שבוצעו 3 גלים משמעותיים למעלה ולכן צפוי בכל מקרה גל ירידות שיתקן את כל מהלך העליות ממרץ. יש שיפרשו זאת כתיקון בריא למהלך העליות הגדול ממרץ , אך עמדתי נותרה כפי שהייתה לאורך כל הדרך, שבמסגרת גל הירידות הבא בורסות העולם ישברו את התחתית האחרונה לעבר תחתית עמוקה יותר ויגיעו לשם תוך תנודתיות גבוהה.
-----------------
כל הכתוב במאמר זה הינו על דעתי האישית ולצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במכשיר פיננסי כלשהו. כמו כן אני עשוי להיות בעל עניין אישי במכשירים הפיננסים המוזכרים כאן. כל העושה שימוש בדעתי זו עושה זאת על אחריותו בלבד.

דרגת הסכנה בבורסות עולה לשיא חדש

בסקירה "התחתית האמיתית בשווקים" ניתן היה להיווכח שהתחתית הרשמית שנרשמה במדד ה-S&P 500 הגיעה לאחר כארבעה חודשים של שינוי סנטימנט מצד בורסות שונות בעולם, מטבעות, סקטורים, מניות ספציפיות, אג"חים ועוד, בעוד המדד המוביל בעולם המשיך את דרכו למטה לעבר תחתית חדשה.
למרות המשך העליות האחרונות בבורסות, ניתן להבחין בסימני חולשה מתרבים במדדים השונים אשר אינם מתבטאים כאשר מסתמכים על מדד ה-S&P 500 בלבד. התנהגות זו של מובילה אותי למסקנה שעל אף שבירת השיא במדד ה-S&P 500, בורסות העולם בתמונה הרחבה יותר, אינם נמצאים במגמת עליה מזה כארבעה חודשים.

בגרפים שלהלן ניתן להבחין בקורלציה בין המדדים השונים לבין מדד ה-S&P 500 לאורך המשבר מתחילתו, אשר במהלך החודשים האחרונים חדלה מלהתקיים. אלה הן רק דוגמאות נבחרות ויש רבות נוספות.

(*) בדיקת המדד ביחס למחיר הזהב מראה שהחל מחודש ספטמבר מדד ה-S&P 500 החל לרדת מרמת השיא. מבחינה היסטורית בורסה בריאה העולה בעקבות כלכלה בריאה מתחזקת גם ביחס ביחס לזהב ולא רק ביחס למטבע המקומי, לעומת מצבה של הבורסה האמריקאית המתחזקת רק ביחס למטבע המקומי ונחלשת ביחס לזהב. ניתן להבין מכך, שמגמת העליות מקורה בהדפסת כספים וכחלק מגל ספקולטיבי הקונה נכסים מכל הבא ליד.

(*) בדיקת המדד ביחס למטבעות אחרים כמו הין מראה תמונה דומה. החל מחודש אוגוסט מדד המניות ה-S&P 500 מדשדש כנגד הין היפני (ין יפני ביחס לסל המטבעות). ניתן לראות פסגה כפולה בחודש אוקטובר לאחר כשלון שבירת השיא שנקבע חודשיים קודם לכן. המטבע היפני הוא רק דוגמה אחת. אם בוחנים את המדד ביחס למטבעות אחרים רואים בבירור שמזה מספר חודשים המדד מדשדש סביב רמות השיא ולא פורץ מעלה. גם כאן ניתן להבין שהעליות של החודשים האחרונים נובעות בשל חולשת הדולר.

(*) צמד המטבעות פאונד-ין משקף גם הוא את העדפת המשקיעים בהשקעה במטבעות מסוכנים כדוגמת הפאונד או לחלופין במטבעות הגנתיים כדוגמת הין. בגרף רואים קורלציה ברורה בין המדד ה-S&P 500 לבין צמד המטבעות, כאשר הפאונד מתחזק בקורלציה ישירה עם מדדי המניות. גם כאן ניתן להבחין שהפאונד הגיע לשיאו מול הין בחודש יוני, בדק את השיא מחדש חודשיים מאוחר יותר, ומאז ירד ומסרב להתאושש בעוד מדד ה-S&P 500 מתנתק ממנו.

(*) תשואות אג"ח ארה"ב ל-10 שנים: החל מחודש יוני תשואות האג"ח מדשדשות עם נטייה לירידות. אילו המשקיעים באמת היו מאמינים שהמשבר מאחורינו וצפויות העלאות ריבית כחלק מההתאוששות הכלכלית, תשואות האג"ח היו אמורות להמשיך ולעלות. כבר בינואר 2009 אותת שוק האג"ח על שינוי הסנטימנט הצפוי בשוק ההון לאחר שהתשואות החלו לעלות למרות שמדד ה-S&P 500 המשיך לרדת. ירידת תשואות האג"ח בחודשים האחרונים עומדת בסטירה להמשך העליות בבורסה ומסמלת את המעבר של הגופים הגדולים לעבר חוף המבטחים של האג"ח האמריקאי כהתארגנות לפני הנפילה .



(*) מדד ה-VIX: מדד המשקף את התנודתיות הצפויה בשווקים ומשמש כ"מדד הפחד". המדד נוטה לעלות בתקופות של ירידות ואי וודאות, ולרדת בתקופות של עליות ויציבות בבורסות. בתיקונים גדולים כמו זה הנוכחי בשוק דובי, המדד נוטה לחזור את כל הדרך חזרה מרמת הפאניקה אל הרמה בה שהה לפני תחילת הירידות, מעין גושפנקא לסיומה של הפאניקה וחזרה למצב עניינים רגוע. ערב נפילת להמן ברדרס היה המדד באזור 20, הנקודה בה נמצא כעת.
גם הקפיצות הגבוהות עם ההגעת המדד לרמה זו בפעמיים הקודמות, מחזקת את חשיבות האזור הזה כשיאו של האופטימיות כפי שמשתקפת במחירי האופציות. עם חזרת מגמת הירידות אמור המדד להמריא שוב לגבהים כפי שחווינו בחלקו הראשון של המשבר.





(*) מגזר הפיננסים ומגזר הדיור: שני המדדים החשובים ביותר בבורסה, מאחר ושני המדדים הם הרגישים ביותר לאופי המשבר הפיננסי הנוכחי. חולשה במגזרים האלה מאותתת על חולשה עתידית של השוק כולו. גם מגזרים אלה נמצאים במצב של דשדוש מזה שלושה חודשים ללא הצלחה בשבירת השיא.

מניות רבות מתנהגות באופן דומה של דשדוש סביב רמות השיא.

(*) מניית Citygroup – החוליה החלשה במגזר הפיננסי דורשת גם היא תשומת לב מיוחדת עקב הירידות החדות הצפויות בה במידה ותשחרר לבורסות הודעות שליליות על מחיקות גדולות בתקופה של סנטימנט שלילי. גם מניה זו מדשדשת סביב אזור השיא בלי לפרוץ החל מחודש אוגוסט.

(*) מניית הטכנולוגיה Rimm מסתמנת כמניה הרגישה ביותר לסנטימנט האמיתי בבורסה. המניה מגיבה לעתיד לבוא מספר חודשים קודם לכן שזה מתבטא במדד הכללי. עוד בחודש דצמבר 2008 המניה גיבשה תחתית, ובחודש מרץ רק בדקה אותו פעם נוספת טרם העליה החדה לאחר מכן. דמיון רב מתרחש גם בכיוון ההפוך. המניה הגיעה לפסגה במהלך יוני, נסוגה למשך שלושה חודשים, ולאחר בדיקת השיא מחדש החלה את מסע הירידות מטה תוך שהיא הספיקה להשיל 50 אחוז ממהלך העליות.

(*) מדד הניקיי היפני: המדד שנחשב כ"אמיתי" לעומת המדד האמריקאי המתעתע. מדד זה טרם התיקון הגדול קבע את התחתית מספר חודשים קודם לכן בנובמבר, ובמרץ רק בדק אותה שנית לפני מסע העליות. המדד היפני מדשדש סביב רמות השיא עם נטייה לירידות מזה חמישה חודשים. חמור מכך, ברמה חודשית המדד סוגר שלושה חודשים רצופים של ירידות!

(*) מדד שנחאי הסיני: המדד אינו נמצא במגמת עליה החל מחודש יולי. המדד נסוג ה כ-20 אחוז מהשיא, ובמהלך החודש וחצי האחרונים תיקן את רוב הירידות והגיע לקרבת השיא הקודם. המדד נמצא בנקודה קריטית ביותר המפרידה בין פריצת השיא הקודם לעבר מסע עליות מחודש, או כהכנה לקראת גל ירידות ארוך וממושך, המגיע לאחר הגעה לקרבת השיא הקודם. הערכתי היא שמדד המניות הסיני בשלב כלשהוא במהלך המשבר יתנתק מהמדד האמריקאי. הסבירות לתרחיש זה היא רק לאחר גל ירידות נוסף, כלומר מהלך העליות האחרון הינו הכנה לקראת גל ירידות .

סיכום: למרות שבירת השיא במדד ה-S&P 500, אוסף רב של אינדיקציות מאותתים על שינוי סנטימנט שטרם מתבטא במדד המוביל בעולם. רק בדיעבד ניתן יהיה להיווכח מתי אכן השווקים נכנסו לתקופה של התגבשות לפני גל ירידות. חשוב לזכור שגם טרם מסע העליות הגדול חווינו תופעה דומה כאשר מדדים שונים בעולם ביססו את התחתית מספר חודשים לפני גל העליות הגדול כפי שהתבטא במדד ה-S&P 500.
האופטימיות שבשיאה, נתוני מאקרו "טובים", "הבשורות החיוביות" מצד החברות, סיומן של החודשים "המסוכנים" שכולם ציפו בהם לירידות חדות, מספר התעתועים הרב שבו המדד נתן איתותי כניסה לשורט לאחרונה ומייד פרץ מעלה, בשילוב עם העובדה שמדדים רבים מראים שבמשך מספר חודשים יש דשדוש בשווקים בתמונה הכוללת, מעלים את דרגת הסכנה בשווקים הפיננסים לרף חדש.
-------------
כל הכתוב במאמר זה הינו על דעתי האישית ולצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במכשיר פיננסי כלשהו. כמו כן אני עשוי להיות בעל עניין אישי במכשירים הפיננסים המוזכרים כאן. כל העושה שימוש בדעתי זו עושה זאת על אחריותו בלבד.

10 הערות על המצב בשווקים

1. איזור ה- 1000 נקודות במדד ה-S&P 500 ממשיך לשמש כרמת מבחן מאוד משמעותית לקביעת המגמה לטווח הבינוני-ארוך. רק פריצה משכנעת של רמה זו תשנה את הנחת היסוד שלפיה גל העליות הגדול שאנו עדים לו בחודשים האחרונים הינו בגדר תיקון טכני בלבד לפני חזרה למגמת ירידות.

2. פריצה משכנעת של איזור 1000 נקודות במדד ה- S&P 500 פירושה עליות גם בבורסות אחרות בעולם , התחזקות הסחורות והחלשות המטבעות "ההגנתיים". כל פריצה של רמה זו עם החלשות במקביל של בורסות אחרות תבהיר שמדובר רק בעליות מלאכותיות חסרות כל בסיס כהכנה לקראת הנפילה.

3. הבורסה בשנחאי מגלה לאחרונה סימני חולשה עם ירידה של מעל 20 אחוז מהשיא. אין להקל ראש בירידות אלו. סין דומיננטית מאוד בכלכלה העולמי, ובעלת תפקיד מכריע במסע ההתאוששות. לא יתכן מצב של עליות בבורסות בארה"ב בשילוב עם המשך הירידות בבורסה בשנחאי. על אף הנסיגה הרבה מהשיא, בימים כתיקונם נסיגה מעין זו מהווה הזדמנות קניה מצוינת לטווח ארוך, אך מאחר והנחה הבסיסית היא שמסע העליות של החודשים האחרונים הוא תיקון גדול ולא שינוי מגמה, התייחסותי לנפילה זו הינה בהתאם. המשכם של ירידות אלו ירמוז על כך שהבורסה בארה"ב ושאר הבורסות בעולם בעקבותיה נמצאות על זמן שאול.

4. דווקא עם תחילת הפרסום של "נתונים חיובים" ברמת המאקרו בכלכלת ארה"ב, המדדים שם מגלים סימני חולשה ולא ממנפים את הבשורות הטובות להמשך עליות ומסיימים בטריטוריה שלילית. רבים מכנים זאת כ"קנה בשמועות ומכור בידיעות". אופטימיות כזו בעקבות נתוני מאקרו מכניסה לשאננות את מרבית השחקנים ומאפשרת לשחקנים החזקים השתחררות קלה יותר מהסחורה ללא זעזועים מיוחדים. תופעה זו הינה סימן דובי ודי אופיינית לתקופה מעין זו , בדיוק ההיפך מחודש מרץ כאשר השווקים התעלמו מכל הודעה שלילית והובילו את הבורסות לעליות והדבר היווה אינדיקציה חיובית.

5. שוק המטבעות: אירו-דולר: רמת 1.43 אכן משמשת כרמת התנגדות משמעותית מאוד עבור הצמד אירו-דולר. חוסר היכולת של האירו לפרוץ רמה זו במשך מספר שבועות הינו איתות דובי נוסף לגבי שוק המניות. גם אי הצלחתם של מטבעות "המסוכנים" להתחזק כנגד המטבעות "ההגנתיים" במשך מספר שבועות הינו איתות דובי לשוק המניות.

6. איגרות החוב ל-10 שנים של ממשלת ארה"ב המשמשים כמפלט בעת משבר מרמזים על תהליך של הסטת כספים מצד הגופים המתוחכמים אל עבר האג"ח. במהלך השבועות האחרונים ישנה מגמה של ירידת תשואות האג"ח כתוצאה של מעבר הכספים. התשואה עדיין אינה מסמלת פאניקה אך חוסר היכולת של התשואה לטפס במשך מספר שבועות ואף לרדת הינה איתות דובי נוסף לשוק המניות.

7. מדד ה-VIX עלה לרמת ה-29. ערך יחסית נמוך במשבר הנוכחי, אך גם במקרה זה ניתן לראות כי במשך מספר שבועות נשאר מעל רמת ה-23 ולא הצליח לשבור רמה זו כלפי מטה כתוצאה מעליית החשש לסיומו של התיקון מצד הגופים המתוחכמים.

8. בורסות אירופה אינן מפגינות חולשה כדוגמת הבורסה בשנחאי. חשוב לזכור שגם בחודשים נובמבר-מרץ, שווקי מניות רבים בעולם, מטבעות ואג"חים סימנו את התחתית בשווקים בעוד מדד הS&P 500 שבר את התחתית. אירופה בלטה בחיקוי המדויק של ארה"ב ושברה את התחתית כמותה. לכן כדאי לא לחפש רמזים מכיוון אירופה מאחר והיא בדרך כלל "מפגרת" אחרי ארה"ב ולא מובילה כדוגמת בורסת שנחאי.

9. מניית אפריקה ישראל קרסה בבורסת אחד העם בעקבות הקשיים של החברה בתשלום האג"ח. בהחלט הודעה שלילית אבל לו הייתה ההודעה מתפרסמת כשלושה חודשים לפני כן, ספק רב אם הייתה גורמת לנפילה כזו במניה. במהלך העליות של החודשים האחרונים היו כבר מוצאים מספיק תירוצים מדוע ההודעה לא כל כך גרועה ומסתפקים בירידות מתונות בהרבה.

10. "ספטמבר השחור" - רבות נכתב בתקשורת העולמית והארצית על חודש ספטמבר והסכנה לשוקי המניות בחודש זה. התרעות רבות מצד גורמים רבים על האפשרות לקריסה בשוק המניות בחודש זה. להערכתי תחושות מסוג דווקא "חיוביות" לשוק המניות ונוטות לא להתממש. הירידות החדות באות כמעט תמיד בהפתעה גמורה כאשר רוב המשקיעים אינם חוששים מנפילה. דווקא צפירת ההרגעה במידה ותהיה בסוף ספטמבר על כך ששוק המניות שרד גם את החודש הזה תעלה את הסיכויים לנפילה בחודשים שלאחריו.

סיכום: לגבי פריצת הרמה הקריטית של ה-1000 נקודות במדד ה-S&P 500 לא ניתן להתווכח, אך כמו שציינתי תמיד חשוב לבחון את התנהגותם של גורמים נוספים בפאזל כדי להסיק האם מדובר בפריצה אמיתית שעשויה להוביל את המדדים לעליות גם בחודשים הבאים. מבחינה של גורמים אלו ניתן לראות שהעליות האלו הינן כנראה "מלאכותיות". כל עוד נמצא המדד מעל איזור ה-1000 נקודות הוא נהנה מחמת הספק ועשוי להוסיף עוד מספר אחוזים נוספים לערכו על אף הגורמים השליליים שצוינו. אפשרות זו הינה בסבירות נמוכה יותר ונטייתי היא שרמה זו לא תחזיק מעמד ובורסות העולם נמצאות על זמן שאול.

-----------------

כל הכתוב במאמר זה הינו על דעתי האישית ולצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במכשיר פיננסי כלשהו. כמו כן אני עשוי להיות בעל עניין אישי במכשירים הפיננסים המוזכרים כאן. כל העושה שימוש בדעתי זו עושה זאת על אחריותו בלבד.

"התיקון הגדול" הגיע לסיומו

"התיקון הגדול" והשינוי בסנטימנט המשקיעים שהחל בחודש נובמבר 2008 תוך תנודתיות גבוהה, וחלקו האחרון שהחל במרץ 2009 במסגרת הראלי הגדול הגיע לסיומו!

בעקבות הפאניקה הקיצונית ששררה בשווקים והירידות החדות היה צורך בתקופה ארוכה של מספר חודשים בכדי לשנות את הסנטימנט של המשקיעים שהרע מאחורינו. לכן בקביעת יעד התיקון נלקחו בחשבון בנוסף למחיר, גם אלמנט הזמן שצריך לעבור בין ההפוגה ממגמת הירידות ועד ההגעה לשיא התיקון.

השווקים הגיעו ליעד התיקון מבחינת המחיר והזמנים במהלך חודש מאי. ראלי מהסוג שחווינו מאז חודש מרץ מתרחש באופן רציף של מספר שבועות של עליות חדות שאין לנחש את סופו אלא רק אחרי פרק זמן של חודש בערך של איבוד המומנטום וכישלון בשבירת השיא הקודם. לכן על אף הסבירות הגבוהה של סיום התיקון כבר מלפני חודש, נמנעתי להצהיר על כך באופן חד משמעי, והעדפתי לחכות להופעת התרחיש שצוין.

כיום כבר ניתן לקבוע כי במהלך החודש האחרון מתבצעת הפצת המניות מצד הגורמים השולטים בשווקים אל עבר הכסף הטיפש. אותם משקיעים סבורים שהדשדוש סביב רמות השיא והנטייה לירידות הם לא יותר מתיקון בריא ומתבקש בעקבות מהלך העליות של החודשים האחרונים, ובסיומו יחזור השוק לרמות גבוהות יותר. לעומתם, המשקיעים המתוחכמים כבר נכנסים בשקט לפוזיציות שורט לאחר כל מהלך עליות ובסמוך לנקודות התנגדות חשובות תוך ניסיון לגרום לשוק להיראות עדיין יציב ככל הניתן.

על המשקיע לשוב ולחשוב במונחים של שורטים לאחר חודשים רבים של הפוגה. כל ניסיון עליות הינו לצורך ירידה לתחתית נמוכה יותר, וכל הגעה לנקודת התנגדות לאחר מהלך עליות הינה הזדמנות להיכנס לפוזיציית שורט עד שיוכח אחרת. רק פריצה מהימנה של השיא הקודם במדדי הבורסות, בסחורות, ובמטבעות תשנה את הנחת היסוד הזו.

בשלב הראשון, היעד לטווח הבינוני הוא בדיקת התחתית שנרשמה מלפני מספר חודשים. עונת הדוחות תקבע האם הירידות לעבר בדיקת התחתית תתרחש כבר ברבעון הקרוב, או שלפנינו המשך דשדוש סביב הרמות הנוכחיות. בכל תרחיש שהוא, הירידות החדות מאוד כדוגמת הירידות מחודש ספטמבר 2008 תימשכנה מספר חודשים, ותחלנה רק אחרי בדיקת התחתית ועליה של מספר אחוזים לאחריה. הקריסה בשווקים תתבצע רק לאחר יצירת התחושה שהתחתית חזקה והעליות מאז בדיקתה מוכיחות זאת. באותו זמן יכנסו משקיעים רבים לשוק כתוצאה מכך שיאמינו שהשוק סימן תחתית איתנה, ואז ייצא לדרך מהלך הירידות האגרסיבי.

התחתית האמיתית בשווקים

אצל רובם המוחלט של המשקיעים, התחתית הרשמית בשוקי ההון בעולם נקבעה בחודש מרץ השנה עת הגיע מדד ה- S&P 500 ל-666 נקודות. מנקודה זו החל התיקון הגדול שנמשך גם בימים אלה עד שיוכח אחרת. מזה חודשים רבים אני רומז בסקירות שהתיקון הגדול החל עוד בחודש נובמבר 2008. בסקירה זו אבהיר מדוע אני סבור כך.

משקיעים נוטים לנתח את מדד ה- S&P 500 כאינדיקטור המהימן ביותר להתנהלות השווקים מאחר ומכיל את כל המגזרים בבורסה המובילה בעולם, ומכיל מספר רב של מניות מכל מגזר עפ"י משקלם היחסי. הנחה זו נכונה, אך הסתמכות בלעדית על מדד זה מבלי להתייחס למרכיבים נוספים הינה בעייתית. שוק ההון הוא פאזל גדול המורכב מחלקים רבים ומדד ה- S&P 500 הוא רק חלק אחד מתוך הפאזל.

מאז פרוץ המשבר התאפיינה הקורלציה הבאה: מדד ה- 500 S&P יורד = מדדי מניות עולמיים יורדים = מגזרים ספציפיים יורדים = אג"ח ממשלתי של ממשלת ארה"ב עולה (תשואה יורדת) = VIX עולה = סחורות יורדות = מטבעות של אוסטרליה וניו זילנד נחלשים לעומת הין יפני ופרנק שוויצרי. ההסבר לכך הינו תהליך הורדת המינוף שהפיל את מדדי המניות בעולם, הסחורות ומטבעות הנותנות תשואות גבוהות אל עבר חוף המבטחים של אג"ח ממשלתי של ממשלת ארה"ב.

החל מחודש נובמבר 2008 מדד ה- S&P 500 התנתק מהשאר. בעוד שינוי סנטימנט המשקיעים הורגש ברוב המדדים האחרים, מדד ה- S&P 500 המשיך להפגין חולשה יחסית. החל מתקופה זו מדדים רבים בעולם, מדדים על מגזרים ספציפיים, אג"ח של ממשלת ארה"ב, מדד ה-VIX , מטבעות קארי-טרייד החלו להפגין מהלכים חיוביים המוכיחים שחל שינוי בסנטימנט המשקיעים בשוק ההון. מהלכים אשר עדיין לא באו לידי ביטוי במדד הנחשב למדד המוביל בעולם. רק בחודש מרץ הצטרף מדד ה- S&P 500 לחגיגה לא לפני ששבר תחתית נוספת בדרך.

להלן דוגמאות אחדות מכל תחום המבהירים באופן חד משמעי ששוקי ההון בעולם אינם נמצאים במגמת ירידה כבר מחודש נובמבר 2008 ולא כפי שניתן לחשוב שהתיקון החל רק במרץ 2009. חשוב לציין שאלה הן רק דוגמאות אחדות מיני רבות מכל תחום.

סיכום: הגרפים האלה ואחרים מלמדים על כך שהחל מחודש נובמבר 2008 חל שינוי בסנטימנט המשקיעים בשוק ההון תוך נהירה לאפיקים מסוכנים יותר. בתקופה זו החל תהליך של גיבוש תחתית אשר לווה בתנודתיות חזקה. אני סבור שהראלי שהחל בחודש מרץ הינו החלק האחרון של התיקון הגדול, שבסיומו השווקים יחזרו למגמה היורדת ארוכת הטווח.

התיקון הגדול – האם הגענו לשיא?

יעד התיקון הושג במדדי הבורסות בעולם, במדדים על מגזרים ספציפיים, בסחורות ומטבעות ה"קארי-טרייד". בשבועיים האחרונים נתקבלו רמזים ראשונים לכך שהתיקון הגדול אכן הגיע לסיומו, אך אין בהם עדיין לקבוע סופית האם החל שלב הפצת המניות מצד הגופים הגדולים אל עבר המשקיעים התמימים, או שמא תיתכן קפיצה אחרונה מעלה של מספר אחוזים לפני התחלת שלב זה.

בעוד חלק ממדדי הסקטורים השונים אכן מרמזים על סיום התיקון, שוק המטבעות והסחורות עדיין לא מראה סימנים אלו. במהלך השבועיים הקרובים אני מעריך שתהיה תמונה בהירה יותר לגבי מצב השווקים.

שלב הפצת המניות אמור להתבצע באחת משתי הדרכים: דשדוש סביב רמות השיא וכשלון בשבירת השיא הקודם, או בירידה של כעשרה אחוזים בערך מהשיא ובדיקת השיא מחדש. בשני התרחישים מדובר על מספר שבועות של השתחררות שקטה מהמניות וללא זעזועים מיוחדים.

בכל תרחיש, הכניסה לפוזיציית שורט אמורה להתבצע בסבירות גבוהה מאוד רק בעוד מספר שבועות בעת בדיקת השיא הקודם. לכן כל ניסיון נמהר להיכנס לשורט הינו מיותר.

האופטימיות מצד האנליסטים בשיאה

העליות החדות במהלך השבועות האחרונים בבורסות העולם הצליחו לשכנע את מרבית המשקיעים שהמשבר מאחורינו, וגם אם כרגע המצב חמור בכלכלה הריאלית הרי אנחנו בדרך הנכונה ליציאה ממנו. מספר שבועות של עליות מצליחים באופן הדרגתי למשוך יותר ויותר משקיעים מהצד הפסימי אל עבר הצד האופטימי. תופעת העדר הזו הייתה קיימת מאז ומעולם בשוק המניות. תופעה זו הינה מתקבלת על הדעת כאשר מדובר במשקיע זוטר וחסר ניסיון, אבל מאוד מקוממת כאשר מדובר במנהלי מחלקת מחקר של בנקים, אנליסטים, ויועצי השקעות בכירים המנהלים את כספי הציבור ומתיימרים לחזות את כיוון השווקים טוב יותר לעומת המשקיע הרגיל. מאנשי מקצוע אלו שחיים את שוק ההון שנים רבות, וודאי יש לצפות להיות שקולים יותר ולא להתנהג כמו אחרון המשקיעים שנמצא בבורסה רק מספר ימים.

בתקופה האחרונה אנו עדים למבול של אנליסטים בכירים המתחרים ביניהם במתן תחזיות אופטימיות על הצפוי בשוק המניות. אותם אנליסטים אשר דאגו להפחיד את הציבור טרם הראלי הגדול על מצבה הקשה של הכלכלה והירידות שעלולות להחריף בעקבות כך, שינו לפתע את עמדתם ונהפכו לשוריים לגבי שוק המניות. מבול של סקירות חיוביות מצד כלכלני הבנקים המצטרפים לחגיגת האופוריה וממליצים לרכוש מניות לטווח ארוך. מחיר היעד למדד ה-S&P שובר מידי יום שיא חדש.

אין צורך להרחיק עד התפוצצות בועת מניות הדוט.קום בשנת 2000 כדי לתאר את כישלונם של מרבית האנליסטים בחיזוי המגמה בשוק המניות. לאחר חילוץ בנק ההשקעות בר סטרנס בשנה שעברה הגיב השוק בחודשיים של עליות. בדיוק באותה תקופה השתתפתי בכנס שוק ההון. האווירה שם הייתה אופטימית מאוד ונאמר שם באופן חד משמעי שכדאי מאוד לחזור אל הבורסה והעליות של החודשיים האחרונים הינן רק ההתחלה לקראת מהלך ארוך טווח. לא נאמרה שם ולו מילת אזהרה אחת שאולי הבנק השקעות שקרס הוא רק הסנונית הראשונה ומצב הבנקאות העולמי הוא בכי רע. אותם אנליסטים מעונבים שהמליצו באותו הכנס לרכוש מניות, הופיעו כפטריות אחרי הגשם גם בימים האחרונים ומצהירים שהעליות בשוק המניות תימשכנה והתקופה הרעה מאחורינו. וזו כמובן רק דוגמה אחת מתוך רבות אחרות.

ציבור המשקיעים בארץ התבגר מאוד במהלך השנים האחרונות והתפקח מהאשליה כי האנליסטים או יועצי השקעות בכירים ככל שיהיו יש בכוחם לצפות את מהלכי השוק טוב מן המשקיע האלמוני. יעידו על כך עשרות הטוקבקים הביקורתיים המתלווים לכל המלצה של אנליסט בכיר ככל שיהיה, אשר נסחף עם הזרם ומוציא את תחזיותיו בהתאם להלך-רוח של התקופה האחרונה.

שום משקיע בעולם לא מצפה מאנליסט כלשהו לחזות במדויק את המגמה בשווקים כל הזמן. מדובר במשימה בלתי אפשרית וכל מי שאומר אחרת משקר. אבל המפולת הנוכחית הינה כל כך אדירה בעוצמתה וכישלון של אנליסט כלשהו לחזות את בואה, הינו תמרור אזהרה בוהק לגבי יכולתו לזהות מהלכים רגילים ושכיחים יותר בשוק המניות. לכן, אנליסט המוציא את סקירתו לגבי שוק המניות חייב להישאל את השאלה הפשוטה הבאה: "האם התרעת מראש מפני קריסת שוק המניות במשבר הפיננסי האחרון?" במידה והתשובה לשאלה זו היא: "לא" , סקירתו של האנליסט לא שווה את הנייר עליו היא נכתבה.

ה-ראלי (ריצת-אמוק ללא יסוד) בפני סיום

ימי המסחר הסמוכים לפרסום מבחני הלחץ של הבנקים, מעניינים הרבה יותר מהדוח עצמו. כולם מודעים לחשיבות של הנתונים שיפורסמו ומנסים לנתח את תגובת השוק אליהם. דבר אחד בטוח, תגובת השוק לדוח אינה קשורה להפתעות חיוביות או שליליות מהכתוב בדוח. כבר ראינו במהלך התיקון הנוכחי עליות חדות מאוד כנגד פרסום נתונים מזעזעים במיוחד. הפוך על הפוך על הפוך. וכאילו השווקים באמת נעים בטווח קצר-בינוני בהתאם לנתונים כלכליים, התקשורת והפרשנים יבליטו את הנתונים החיובים בדוח במידה והשוק יחליט לעלות, ויחפשו את השלילי בו במידה ויחליט ליפול.

מאז שינוי סנטימנט המשקיעים בבורסה שהחל בחודש נובמבר 2008 קראתי לא למהר להספיד את התיקון הגדול. לראשונה מאז החל, אני סבור שבמהלך חודש מאי עשוי שוק המניות להגיע אל היעד של התיקון בסבירות גבוהה מאוד. רוב הסימנים הנחוצים לשינוי הפסיכולוגי של המשקיעים כפי שנכתבו במאמרים הקודמים כבר קרו, ואכן מעטים המשקיעים המאמינים שהקריסה עומדת לשוב.

בטווח הקצר-בינוני הסיכויים שווים לכל תרחיש אפשרי. כל ניסיון לצפות את תגובת השווקים לפרסום הנתונים בטווחים אלו נדון לכישלון ואינו שונה מהימור על שולחן הקזינו. יחד עם זאת, ראוי לציין בין כל התרחישים האפשריים לתגובת השוק לממצאים, שני תרחישים מעניינים במיוחד, כאשר המשותף לשניהם הוא הגעה ליעד התיקון במדד הS&P באזור 970 (עם סטייה של 2-3 אחוזים לאחד הכיוונים). חשיבות רמה זו כפוטנציאל לסוף התיקון פורסמה בסקירה: http://seagull2006.blogspot.com/2009/03/blog-post_24.html

תרחיש ראשון בו תהיה "הפתעה חיובית" אודות איתנות הבנקים וזינוקים חדים לאחריהם, פרץ של אופטימיות לגבי איתנות הבנקים, כותרות "הרע מאחורינו" מצד התקשורת והפרשנים, משקיעים עומדים מן הצד נדהמים וכואבים על פספוס הראלי ורצונם להשתתף בחגיגה גובר על תחושת הפחד והם משוכנעים שמוטב להיכנס לשוק.

תרחיש שני שבו השוק יעלה מספר ימים לפני הדוח באופן חד, וביום המסחר שאחרי פרסום הדוח יחלשו המדדים כתוצאה מהאמרה הידועה: "קנה בשמועות ומכור בידיעות". גם במקרה הזה יפרשנו את הירידות כתגובה טבעית של השוק לאחר מהלך העליות החד.

זה היום שבו הראלי יגיע לסיומו, והכרישים הקטלניים של שוק ההון בארה"ב יתחילו בהדרגה ובלי רעשים מיותרים לזרוק את הסחורה הקלוקלת לעבר פיהם של המשקיעים התמימים שבלעו את הפיתיון. השתחררות שקטה מהסחורה במשך כמה שבועות שלאחריה קריסה מחודשת של שוק המניות.

מבחני הלחץ של הבנקים

תוצאות מבחני הלחץ שיפורסמו ביום חמישי הקרוב, יכילו מידע לגבי איתנות 19 הבנקים הגדולים בארה"ב, ואת מידת הצורך שלהם בגיוס הון נוסף כתוצאה מהחרפת המיתון. החרפת המיתון עלולה לגרום לבנקים לגייס הון נוסף בעיקר כתוצאה מאי יכולת הלווים להחזיר את ההלוואות, ומירידת ערך הנכסים שבידי הבנק.

הפד בדק את מצבם של הבנקים הגדולים בשני תרחישים: התרחיש האופטימי שבו המיתון קל יחסית, ובתרחיש הפסימי שמוגדר "התרחיש החמור ביותר" .

ב"תרחיש החמור ביותר", הפד הסתמך על מיתון שעשוי להמשך שנתיים בלבד. התחזיות החשובות ביותר עליהן הסתמך:

• שיעור האבטלה יעלה ל-8.9% בשנת 2009 ול-10.3% בשנת 2010 .
  
• שיעור הצמיחה של הכלכלה יתכווץ ב-3.3%- בשנת 2009 וב-0.5%- בשנת 2010.

התרחישים הללו מנותקים מהמציאות! גם התרחיש הקיצוני ביותר שנלקח בחשבון הוא לא יותר ממשאלת לב של הפד.

הרבעון הראשון של 2009 הוכיח שאחוז האבטלה עולה בקצב מטורף לעומת תחזית הפד. ביום שישי הקרוב צפוי אחוז האבטלה להגיע לרמה של 8.9% מרמה של 8.5%. בקצב הנוכחי של עליית האבטלה, עלולה האבטלה להגיע כבר בסוף השנה הנוכחית לשיעור האבטלה הצפוי בשנת 2010 כפי שנלקח בחשבון בתרחיש הקיצוני ביותר.

שיעור הצמיחה גם הוא מנותק מהמציאות. עפ"י נתוני התוצר, ברבעון הראשון הכלכלה התכווצה בקצב של 6.1% הרבה מעבר לתחזיות האנליסטים, ונראה שההתכווצות שהחלה מלפני מספר רבעונים רק מחריפה מרבעון לרבעון. לשם השוואה, במשבר של שנות ה-30, הכלכלה התכווצה במשך שלוש שנים בשיעורים גבוהים משמעותית מן הצפי שעליו הסתמך הפד.

למרות הרושם שהפד מנסה ליצור כאילו לבנקים יש מספיק הון בכדי לשרוד את המשבר, עמדתי בנוגע ליציבות הבנקים בארה"ב לא השתנתה. מאז קריסת בנק ההשקעות בר-סטרנס הערכתי שבנק זה הוא רק החוליה החלשה של מערכת הבנקאות הרקובה בארה"ב, ורוב הבנקים חיים על זמן שאול ויקרסו בעקבותיו ככל שיחריף המשבר. ה"תוצאות המדהימות" של הבנקים בעונת הדוחות האחרונה נבעו ממשחק ציני במספרים וניפוח שערורייתי של הערכת שווי הנכסים הפגומים שברשותם.

סכנת תעודות סל (ETF) בתחום הסחורות

תעודות סל המשקיעות בסחורות הינן כלי השקעה פופולארי נוסף אצל משקיעים ברחבי העולם. בשנים האחרונות צצו תעודות סל רבות בכל העולם המאפשרות למשקיע להיות חשוף למחירה של סחורה מסוימת כגון: נפט, גז טבעי, זהב וכסף מבלי לרכוש בפועל את הסחורה.

הסחירות בתעודות אלה גבוהה מאוד בארה"ב, ולכן המשקיעים המעוניינים להיכנס לפוזיציה על שוק הסחורות שנסק לגבהים בשנים האחרונות, מאוהבים בתעודות אלה. החשש מפני אינפלציה עתידית כתוצאה מהדפסת הכסף המסיבית של הפד, מכניסה את התעודות הללו לרשימת הקניה של המשקיע החושש מאינפלציה כאשר היא תופיע.

בסקירה זו אתמקד ב-4 תעודות פופולאריות מאוד והן: זהב – GLD , כסף – SLV , נפט – USO , גז טבעי – UNG. תעודות אלה, אשר על פניו נראים דומים מאוד מלבד הסחורה שאחריה הם עוקבים, שונות אחת מן השנייה בהבדל מהותי אחד וקריטי שמשקיעים רבים אינם מודעים אליו.

בכל ארבעת הגרפים ניתן לראות את הקורלציה בין עליה וירידת ערך הסחורה לבין התעודה העוקבת אחריה. שווי תעודת-סל אכן עולה ברגע שיש עליה בסחורה עצמה, וכך לגבי ירידה.

כאשר עורכים השוואה נוספת, הבוחנת את היחס בין מחיר הסחורה למחיר תעודת הסל, כלומר כמה מניות של התעודת סל ניתן לרכוש ביחידה אחת של הסחורה עצמה מתבררת תמונה שונה לגמרי. הציפייה לראות יחס שאינו משתנה כמעט לאורך כל חיי הגרף, כלומר השווי של מנית תעודת סל אחת אמורה להיות בערך באותו יחס למחירה של יחידת סחורה אחת מלפני שנתיים לעומת היום (לדוגמה: יחידה אחת של תעודת GLD שווה למחירה של אונקיית זהב אחת לאורך כל חיי הגרף).

כאן נחשף ההבדל הגדול בין תעודות הסל של הזהב והכסף לבין תעודות הסל של הנפט וגז טבעי.
בעוד שבמקרה של הזהב והכסף, התעודות מחזיקות בפועל את הסחורה עצמה, במקרה של הנפט והגז טבעי, התעודות אינן מחזיקות בפועל חביות נפט אלא משתמשות בחוזים עתידיים, ולכן השחיקה המתמדת בערך התעודה לעומת ערך הסחורה.

מידי חודש, התעודות מגלגלות את החוזה הקיים שלהם שעומד לפוג בחודש בקרוב, ורוכשות חוזה על החודש הבא אחריו. מחיר החוזה של חבית נפט לחודש הקרוב לא תמיד זהה למחיר החבית נפט של החודש הבא אחריו. ישנם מצבים שמחיר הנפט לחודש הבא יקר יותר בשל עלויות אחסון גבוהות או בשל עודף היצע בטווח הקצר (CONTANGO), או מצב הפוך שמחיר הנפט לחודש הקרוב יקר יותר מאשר המחיר לחודש שלאחריו כתוצאה מביקוש גובר לטווח הקצר (BACKWARDATION).

בתקופה של CONTANGO , הקרן המנהלת את התעודה, תשלם על החוזה של הנפט לחודש הבא מחיר הגבוה מאשר המחיר של הנפט בפועל. כתוצאה מכך, אם מחיר הנפט עלה מ-$40 ל-$45 באותו החודש, והפער בין מחירי החוזים היה 5$, אזי המשקיע לא הרוויח.

בקישור: http://www.eia.doe.gov/emeu/international/crude2.html ניתן לצפות במחירי החוזים על הנפט. בטבלה ניתן לראות שהחל מחודש אוקטובר 2008 קיים CONTANGO מובהק. בתאריך: 14.10.08 מחיר הנפט זהה כמעט בכל ארבעת החוזים, לעומת זאת החל מתקופה זו נצפים פערים של עד 10 אחוזים בין החוזה על הנפט שפג בחודש הקרוב לבין החוזה הבא אחריו. במילים אחרות, גם אם מחיר הנפט עלה ב-10 אחוזים במשך בחודש עדיין מחזיק התעודה ללא רווח!

זו בדיוק הסיבה מדוע התעודה USO שהונפקה באפריל 2006 במחיר של 70 דולר, מחירה של חבית נפט באותו יום, שווה כיום 27$ לעומת מחיר נפט בפועל של 45$.

מנתחים רבים נוטים לנתח את מחיר התעודה USO במקום את מחיר הסחורה WTIC$ ברצונם לנתח את מחיר הנפט. ניתוח זה הינו שגוי מיסודו מאחר ואינו בודק את מחיר הנפט עצמו עפ"י כללי היצע וביקוש, אלא את התעודה אשר חשופה יותר למחיר האופציות.

סכנת תעודות סל הממונפות

משקיעים רבים נוטים להשתמש במינוף מבלי להיות מודעים לסכנות האורבות לתיק ההשקעות שלהם.
סוחרי האופציות מודעים היטב לאויב אשר יהפוך את השקעתם ללא מוצלחת והוא: הזמן.
האופציה נקנתה במחיר מסוים תוך גילום התנודתיות הצפויה בנכס בסיס והזמן שנותר עד פקיעתה. ככל שעובר הזמן, נשחק שוויה של האופציה, וברוב הפעמים המשקיע שצפה את הכיוון של הנכס בסיס הפסיד בסופו של יום מכיוון שהזמן נגס מידי יום במחירה של האופציה.

בעוד סוחרי האופציות מודעים היטב לאויב הניצב מולם, המשקיעים בתעודות סל הממונפות, הלהיט בתחום ההשקעות בשנים האחרונות, אינן מודעים לאויב החמקמק הניצב מולם והוא: התנודתיות.
לכאורה, קונים תעודת סל ממונפת אשר מכפילה את הרווח או ההפסד פי 2 ונהנים ממינוף של תיק ההשקעות ללא אויב הזמן כמו באופציות. רק לכאורה. התנודתיות היא אכזרית לא פחות.

חשוב לדעת שתעודות אלה עפ"י התשקיף מבטיחות מינוף של פי 2 רק על בסיס יומי. כלומר, אם נקנתה תעודת לונג לפני חודש והשוק עלה ב-10 אחוז מאז, אין שום ערובה לכך שנקבל 20 אחוז רווח על ההשקעה הראשונית. הערובה היחידה היא רווח או הפסד כפול רק כאשר מודדים את ביצועי התעודה מיום מסחר הקודם ועד יום המסחר הבא אחריו.

כאשר מודדים את ביצועיהם של התעודות האלה לאורך זמן מתגלים תשואות מחרידות. משקיעים רכשו את תעודות הסל הללו למשך תקופה של מספר שבועות או חודשים תוך ציפייה לקבל תשואה כפולה על השקעתם. בתום התקופה הם עלולים לגלות בסבירות גבוהה מאוד, שעל אף שצפו נכונה את כיוון השוק, התעודה הממונפת הניבה תשואה שלילית של עשרות אחוזים.

הסיבה לכך היא: אפקט הריבית-דריבית. ריבית דריבית היא כוח עצום ומועיל למשקיע כל עוד הנכס עולה רק בכיוון אחד. נניח ומשקיעים 1000 דולר באפיק המציע ריבית שנתית של 10 אחוז וכל שנה הוא יקבל את הריבית על הכסף המצטבר. לאחר 10 שנים סכום ההשקעה הראשוני יגדל ל-2600 דולר, רווח של 160 אחוז ב-10 שנים, כלומר 16 אחוז רווח לשנה, יותר מאשר הריבית השנתית המוצעת של 10 אחוז לשנה.

מאחר ושוק המניות לעולם לא עולה או יורד רצוף, אלא בנוי באופן תנודתי בצורת גלים, אפקט הריבית דריבית פועל כנגד מחזיק התעודה. נניח ומדד הבסיס ירד ב-1 אחוז ויום אחרי הוא עלה חזרה ב-1 אחוז. תעודת הבסיס ירדה ביום הראשון מ-100 ל-99 וביום שלאחריו עלתה ל-99.99. לעומת זאת, התעודה הכפולה ירדה ביום הראשון ב-2 אחוז ל-98 וביום שלאחריו עלתה ב-2 אחוז ל99.96. פער של 4 סנט לרעת התעודה הכפולה לעומת תעודת הבסיס. לא נורא, אבל כאשר התנודתיות עולה, והנכס בסיס ירד ביום הראשון ב-10 אחוז וביום שלאחריו עלה ב-10 אחוז, אזי התעודה הרגילה תגיע למחיר של 99 דולר בעוד התעודה הכפולה תגיע למחיר של 96 דולר. פער של 3 דולר תוך שני ימי מסחר. החזיקו את התעודה למשך תקופה ארוכה, כאשר מידי יום ביומו מתרחש האפקט הנ"ל בין אם זה תנודתיות נמוכה או גבוהה, וקיבלתם סיכוי אפסי להרוויח בתעודות הכפולות למי שמחזיק אותם לתקופות בינוניות-ארוכות.

תעודות אלה הם שימושיות רק לטווח של ימי מסחר בודדים בלבד לסיבובים קצרים. בשום פנים ואופן לא להחזקה לפרק זמן של מספר שבועות או חלילה חודשים ושנים. התנודתיות הטבועה בבורסה בין אם נמוכה או גבוהה תשחק באופן יומי את התעודה הממונפת, והמשקיע יקבל תשואה איומה על השקעתו גם אם צדק לגבי כיוון הנכס בסיס שעליו מבוססת התעודה.

לאחרונה צצו תעודות סל המבטיחות תשואה משלושת (פי 3) על מדד הבסיס. בתעודות אלה הסיכון עצום פי כמה, ועלול תוך מספר ימים בלבד בשל אפקט הריבית דריבית לשחוק את קרן ההשקעה בהפסד של עשרות אחוזים.

בארץ יש מספר תעודות סל כפולות אשר בנוסף לבעייתיות שתוארה סובלות גם מסחירות נמוכה, מרווחים לא הגיוניים בין שערי קניה ומכירה וכן מעיוותי מחיר לעתים תכופות. לכן מתעודות אלה יש להיזהר שבעתיים.

להלן דוגמאות קונקרטיות בכדי להדגים את הסכנה הרבה התמונה בתעודות אלה למי שמשקיע בהם לטווחים בינוניים-ארוכים.

דוגמה 1:
סימולציה שמדמה עליה וירידה של 10 אחוזים (פרט ליום האחרון) לסירוגין ואת התוצאה הסופית לאחר 10 ימי מסחר בלבד. בעוד שנכס הבסיס הגיע לשער ההתחלה של 100, התעודות הכפולות השיגו תשואה הפסד של עשרות אחוזים.



דוגמה 2:
תשואת התעודות הכפולות של אנרגיה ופיננסים במשך שנת 2008 ומתחילת 2009 ועד היום. בין אם נכס הבסיס עלה או ירד באותה תקופה, השיגו התעודות תשואה שלילית של עשרות אחוזים.

דוגמה 3:
תשואות התעודות המשולשות של אנרגיה ופיננסים מתחילת שנת 2009 מזעזעת בכל קנה מידה. קרן ההשקעה ירדה בעשרות אחוזים או כמעט "נמחקה" למרות שנכס הבסיס ירד באחוזים בודדים.

הכוהנת הגדולה של וולסטריט

השבוע לכדה כותרת חשובה מאוד את עיניי באתר גלובס, שכותרתה: אבי ג'וזף כהן שוב אופטימית: "נראה כי שוק המניות בארה"ב כבר חבט בתחתית והגרוע ביותר מאחורינו".

הכלכלנית שנחשבת בכירה מאוד, סבורה שהרע מאחורינו. אם זה לא היה עצוב זה היה ממש מצחיק. "הכוהנת הגדולה של וולסטריט" נחשבת לאנדיקטור המהימן ביותר לתחילת הסוף של המגמה השלטת בבורסה בתקופה בה היא מוציאה את סקירותיה.

מעולם לא הכרתי אנליסט שצדק בכל הערכותיו וללא שום טעויות, ישנם אנליסטים שצודקים ב-20 אחוזים מהמקרים לגבי כיוון השוק, חלקם אף מצליחים להגיע לרמת דיוק של 70 אחוזים. אבל שום אנליסט בעולם לא שבר ולא ישבור את השיא של הכוהנת הגדולה, מאז שאני עוקב אחרי סקירותיה מתקופת המפולת הגדולה של שנת 2000. הכוהנת הגדולה הצליחה בצורה מדהימה להוציא את סקירותיה האופטימיות בדיוק בזמן בו השוק הגיע לנקודה בה כדאי מאוד למשקיע למכור את אחזקותיו במניות ולברוח כל עוד נפשו בו. סקירותיה מופיעות בעיתונות בשני תקופות עיקריות: סיום שוק שורי או במהלך תיקון עולה של כמה שבועות או חודשים בשוק דובי. לאחר שהכוהנת משתכנעת ממהלך עליות מרשים בתקופה המדוברת, היא מוציאה סקירה על כך שהשוק ימשיך להמריא. מאז יעברו מספר ימים עד שבועות אחדים של דשדוש, והשוק ישנה כיוון ויקרוס, תוך שהוא משאיר למשקיעים ששמעו לעצותיה הפסדים כואבים עד כדי בלתי הפיכים למשך שנים.

לכן אני נוהג בתקופות של תיקון ארוך כגון זה, לחפש כתבות של הכוהנת הגדולה, זה מהווה תמרור אזהרה גדול מאוד על כך שהמגמה הגיע למיצוי ונותרו עוד כמה שבועות עד החזרה למגמת הירידות.

פתיחת עונת הדוחות בארה"ב

עונת הדוחות נפתחה בסערה. ענקית הבנקאות וואלס פרגו דיווחה על תוצאות מצוינות לעומת ציפיות האנליסטים, ומשכה את הבורסות בעולם לעליות חדות מאוד.
מיותר לציין שלא קראתי את הדוחות, מאחר ואינני מבין איך לקרוא את המספרים הנזרקים שם, מה עוד שאני מפקפק באמינות הדוחות. בעזרת תעלולים חשבונאים ניתן להפוך גם את הדוח הגרוע ביותר לדוח מצוין.

התוצאות המצוינות של וואלס פרגו נבעו להערכתי מאנליסטים שהנמיכו את ציפיותיהם למינימום שבמינימום (אותם אנליסטים שערב המפולת של שנת 2000 העניקו על ימין ועל שמאל המלצות קניה חזקה לחברות הטכנולוגיה שקרסו בעשרות אחוזים מייד לאחר מכן), וכן הבנקים מחקו מיליארדים רבים ברבעון האחרון של 2008 כדי להיכנס לשנת 2009 בצורה נקייה יותר. לכן רק ברבעון השני והלאה ניתן לדעת יותר טוב האם המצב אכן השתפר במערכת הבנקאות הרקובה כל כך.

עונת הדוחות מספקת דלק טוב להמשך המגמה החיובית בתקופה של תיקון ארוך בשווקים כמו זה שאנו חווים כעת. הכללים ברורים והריטואל חוזר על עצמו: חברה עוקפת את תחזיות האנליסטים זוכה להבלטה בכותרות ולעליה של אחוזים ניכרים בערכה וסוחפת את השוק קדימה, בעוד שחברה אשר מפרסמת דו"ח גרוע ותחזיות קודרות זוכה לאזכור לא בולט במיוחד והשוק מעניש אותה בירידה של 3-4 אחוזים לצאת מידי חובה. המדדים עושים טובה שמתחילים את היום בירידה של אחוז בודד וכמובן מסיימים בטריטוריה הירוקה. שום דבר לא אמור לקלקל את חגיגת העליות. לא דוח גרוע של חברה מובילה, לא נתון מקרו גרוע, לא עליית מספר מובטלים. זו תקופה של עליות ואסור לקלקל את החגיגה הזו, שבסופה יקיאו המשקיעים את נשמתם בגלל הוויסקי המקולקל ששתו בתמימותם.

CARRY TRADE

עסקאות ה-CARRY TRADE האופייניות בתקופה של פריחה בבורסות בשל תאבון גובר של המשקיעים להשקעות מסוכנות יותר בכדי להגדיל תשואות, שבה לפרוח בחודשים האחרונים עם תחילת התיקון הגדול בשוקי המניות.

עסקת CARRY TRADE הינה פעולה בה משקיעים לוקחים הלוואה במטבע של מדינה עם ריבית אפסית כמו יפן ורוכשים באותה הלוואה נכסים או מטבעות של מדינה עם ריבית גבוהה יותר כמו אוסטרליה וניו זילנד. הפרשי הריביות עם העלייה במחיר הנכסים מעניקה למשקיע תשואה גבוהה יותר.

בתקופת פריחה של שוקי המניות עסקאות אלה גדלות, מאחר ותאבונם של המשקיעים לתשואה גדולה גוברת, בעוד בתקופת מפולת משקיעים נוטים לסגור את הפוזיציות אל עבר מטבעות הנחשבים חוף מבטחים.

עם תחילת המשבר בשוקי המניות ותהליך ה-DE-LEVERAGE , סגרו המשקיעים את הפוזיציות במטבעות המסוכנים (הדולר האוסטרלי והניו זילנד), וחזרו על עבר המטבעות הסולידים יותר בעלי ריבית נמוכה (ין היפני והפרנק שוויצרי). עובדה זו ביטאה את הפחד של המשקיעים מסיכון ורצונם באי לקיחת סיכונים מיותרים.

בסוף אוקטובר, עם שינוי הסנטימנט בבורסה, מגמת הירידות נבלמה במטבעות המסוכנים יותר, וכן מגמת ההתחזקות האגרסיבית במטבעות ה"סולידיים" נעצרה. החל מחודש פברואר מגמה זו התעצמה באופן חד מאוד. התחזקות האגרסיבית במטבעות אלה כנגד הין היפני והפרנק השוויצרי מוכיחה כאלף עדים שמשהו אכן השתנה בסנטימנט המשקיעים בשוק ההון והרצון בלקיחת סיכונים גבר.

רמזים ראשונים לסיום של התיקון צפוי להגיע גם מכיוון המסחר במטבעות. חזרה למגמת ירידות צריכה להיות מלווה גם בהחזקות היין היפני והפרנק השוויצרי כנגד היחלשות של מטבעות מסוכנים כמו הדולר האוסטרלי והניו זילנד, בדיוק כפי שאפיינה את גל הירידות הראשון. שינוי כיוון פתאומי בשוק המטבעות מהמגמה החזקה בחודשיים האחרונים, תהווה רמז עבה מאוד לשינוי הכיוון הצפוי בשוק המניות ועל סוף התיקון.

אורכית - אין אור בקצה המנהרה

לפני מספר ימים נתבקשתי לחוות את דעתי על מניית אורכית באמצעות הבלוג, ואני מפרסם כאן את דעתי העניינית לגבי המניה מבלי לפגוע חלילה בדעתם של אנליסטים או יועצי השקעות כאלה או אחרים. על כל משקיע לנסות ולקבל חוות דעת רבות ככל הניתן, ובסופו של יום עליו להחליט מה לעשות עם כספו על סמך הנתונים הנמצאים ברשותו.

ראשית הבהרה, אינני מעדיף להשקיע בחברות ספציפיות, אלא במדדים מאחר ואינני מאמין לדוחות הכספיים של החברות המופקים באמצעות תעלולים חשבוניים. קל יותר לנתח מדדים כמו S&P 500 מבחינת פסיכולוגיית המשקיעים, וזרימת הכסף לתוך שוק המניות כולו מאשר למנייה בודדת.
אם זאת אני מכבד את דעתם של אנשים המשקיעים בחברות גדולות וטובות כאשר השוק באופן כללי נמצא במומנטום חיובי כדי להשיג תשואה עודפת על פני המדד עצמו.

תמוהה בעיני במיוחד העובדה שמשקיעים אינטליגנטיים נופלים בקלות בפח ומשקיעים במניה של חברה כמו אורכית.
אורכית חברה קטנה מאוד במונחי שווי שוק וחסרת עניין מצד גופים גדולים ומשקיעים ברחבי העולם. משקיעים גדולים בעולם לא ישקיעו את כספם של לקוחותיהם במניות מסוג כזה. הם תמיד יעדיפו את המניות הסחירות והגדולות בבורסה ובמקרה קיצוני פחות, את המניות הבינוניות. מניות מסוגה של אורכית הם מניות שהונפקו בדרך כלל בתקופות של כסף רב שזורם לשוק, וגם תקופות העליות שלהן הינן בתקופה של התהוות בועה כתוצאה של ספקולציה במניה מצידן של קרנות נאמנות. לאחר פקיעת הבועה הם מתרסקות באותה מהירות שעלו למעלה לפני כן כאשר מותירים את המשקיעים חבולים.

משקיעים רבים במניה דנים בינם לבין עצמם, על אפשרות לחוזים חדשים בכל מיני מדינות ברחבי הגלובוס. הכול מתוך תקווה נואשת להחזיר את כספם שהרוויחו בעמל רב והפסידו כאשר השקיעו בתמימותם במניה כזו.
השאלה האם אורכית תחתום על חוזים חדשים עם חברות מכל חברי הגלובוס איננה רלוונטית. ההתעסקות בשאלת החוזים הינה מיותרת ואני סבור שגם אם יחתמו חוזים חדשים, משקיעים לא ינהרו למניה בהמוניהם מאחר ומשקיעים מוסדיים בעולם ומשקיעים מנוסים בארץ לא מתעסקים עם מניות כאלה. על כל מנית חלום כזו שעלתה באלפי אחוזים יש עשרות מניות חלום שנסחרות בבורסה ללא כל דורש.
ישנם לא מעט חברות קטנות עם לא מעט מזומנים ורווחים אשר נמצאים בנקודה פתיחה הרבה יותר טובה מאורכית בסיכויים לשרוד את המשבר, ועדיין משקיעים לא עומדים בתור לרכוש את המניות שלהן.

ככל שיעמיק המשבר, אורכית במקרה הטוב תצליח לשמור על ערכה בגלל הסיבה הפשוטה שלא יהיה שום עניין במניה. המחזורים ילכו וידעכו ומשקיע שירצה למכור את המניה לא יצליח לעשות זאת. גורלה של המניה יהיה דומה לגורלם של מניות היתר בבורסת אחד העם בתל אביב. מניות רבות של חברות המרוויחות יותר מאורכית, ונסחרות במכפיל נמוך מאוד, אבל הם חסרות עניין ועם מחזורים אפסיים. משקיע פרטי שירצה את כספו לא יצליח למכור את המניה. על הנייר תהיה לו מניה ששווה 2 דולר אבל ללא יכולת קבלת הכסף. את קרן הנאמנות העובדה הזו לא אמורה לעניין מאחר ובשווי הנכסים שלה יופיע המחיר של המניה בפועל, אבל את המשקיע הפרטי הקטן שיזדקק לכסף זה אמור מאוד לעניין ועוד איך.
בתרחיש היותר ראלי, מניית אורכית תרד עד למחיר של 0 (במילים, אפס)! החברה תמשיך לשרוף מזומנים ללא הכנסות משמעותיות שיעזרו לה לשרוד, ולכשיגמרו המזומנים בבנק, וללא יכולת לשלם לספקים או לעובדים, מחיר המניה יירד ל-0 והטכנולוגיה שלה במקרה הטוב תימכר לאיזו חברה במחיר של נזיד עדשים.

דו"ח האבטלה

דו"ח האבטלה שפורסם ביום שישי האחרון הצביע על הרעה משמעותית בשוק העבודה האמריקני ואיבוד מישרות רבות.

הדוח המתפרסם ביום שישי הראשון של כל חודש הוא המשמעותי ביותר להבנת התנהגות השווקים, ויש בכוחו להפעיל מנגנון של ירידות או עליות חדות בצמוד אליו.

מתחילת המשבר הצביעו הנתונים מספר פעמים על הרעה משמעותית בשוק העבודה האמריקאי ושוק המניות הגיב בירידות חדות. השוק הגיב בימים של ירידות חדות לאחר פרסום הנתון, בפעם אחרת הגיב בירידות חדות בימים שלפני פרסום הנתון, או בכל וריאציה אחרת של ירידות חדות כתוצאה מדו"ח האבטלה הגרוע.

אינני טוען שנתוני הדו"ח הם אלה שגורמים לתגובה הקיצונית יחסית בשווקים . הדו"ח הוא רק טריגר מצוין להניע את השווקים בהתאם למגמה הרווחת באותה עת בשווקים ע"י עושי השוק.

במהלך החודשים של הקריסה הכללית בבורסות, הנתונים שלחו את וול סטריט לימים אדומים במיוחד. הכותרות זעקו כצפוי על "הרעה משמעותית בשוק העבודה האמריקאי", "שיעור האבטלה עלול להגיע לרמות דו ספרתיות", "הממשל חושש מאוד מהמשך המגמה של העלייה באבטלה המצביעה על המיתון העמוק במשק האמריקאי". כצפוי כותרות המתאימות את עצמן לעובדה שנתון האבטלה הקשה גרם לירידות בבורסה.

בחודשים האחרונים חלה הפוגה זמנית וטבעית בירידות החדות שליוו את המשקיעים מזה חודשים רבים. נכנסנו לתקופת דשדוש עם עליות וירידות חדות אבל ללא תנועה ברורה מטה. דוגמה מצוינת לתקופה ה"לא שלילית", שאנו מצויים בה כרגע קיבלנו ביום שישי עם פרסום נתוני האבטלה הגרועים. ביום פרסום הנתונים הבורסות סיימו את היום בעליות חדות מאוד. נתונים כאלה לו היו מתפרסמים לפני מספר חודשים היו ללא שום בעיה מפילים את הבורסה בימים הסמוכים לפרסום הנתונים. אבל, מאחר שמדובר בתקופה חיובית בבורסה ורצון של עושי השוק להרים את הבורסה למעלה, הבורסה חגגה את הנתון הגרוע עם עליות חדות.

עניין אותי מאוד לשמוע את הפרשנות שהתלוותה לעניין הזה מצד כלי התקשורת. בכתוביות של ערוץ בלומברג הופיע המשפט הבא בתרגום חופשי לעברית: "המדדים עולים בעקבות דו"ח האבטלה הגרוע שיאיץ את תוכניות התמריצים של אובמה". קיבלתם דו"ח גרוע בתקופה חיובית בבורסה והינה מצליחים המוחות היצירתיים של הפרשנים הפיננסים לקבל נתון גרוע, ומהגרוע שבו להוציא את החלק הטוב לכאורה, בכדי להצדיק את העליות שבעקבותיו. על סמך ההיגיון הזה, עליה חדה עוד יותר באבטלה צריכה לגרום לעליות חדות עוד יותר כי אז אובמה יהיה ממש בלחץ להוציא את חבילת התמריצים לדרך.

לסיכום, תגובת השוק לפרסום דו"ח האבטלה הינה הוכחה נוספת להפוגה במגמת הירידות שהחלה לפני מספר חודשים. מגמה שתלווה אותנו עוד מספר חודשים, שלאחריה מגמת הירידות עתידה להתחדש במלוא העוצמה.

אל תמהרו להספיד את התיקון הגדול

מיואשים כי הכול נראה כבר ממש אבוד בבורסה? המומנטום של התיקון ממש נחלש? זה הזמן להמשך העליות.

לפני כשלושה חודשים, המשקיעים היו שרויים בדיכאון עמוק מאחר וכל הזדמנות קניה לכאורה שהיתה נתגלתה כלא יותר ממלכודת דובים.
כאשר הפסיכולוגיה בשוק הייתה כזו, זה בדיוק היה הזמן הנכון להוציא לדרך את הגל עליות הגדול.

ממש בימים אלה אנו בעיצומו של תהליך התגבשות החלק האחרון של גל העליות הגדול ( עם עליות ומורדות כמובן כדי להעיף פריירים רבים ככל הניתן על הדרך).

במהלך גל העליות הגדול שהתחיל לפי שלושה חודשים וימשיך עוד חודשים אחדים, אנו נחזה בהדרגה באירועים הבאים:

• דוחות איומים של חברות והאבטלה ממשיכה לעלות? "לא נורא, זה מגולם במחיר".
• מדד ה-VIX ימשיך לרדת בהדרגה מאיזור 80 לאזור 20-30.
• מנהלי מחלקות מחקר בבנקים יפרסמו סקירות ש"עדיין מסוכן להיכנס לשוק המניות", אך לאחר כמה שבועות הם יחליפו את התקליט ב"זה הזמן להגדיל את הרכיב המנייתי בתיק בהדרגה".
• אנליסטים מבתי השקעות אשר הודיעו על סיום המשבר לאחר חילוץ בר-סטרנס, יהיו זהירים יותר הפעם ויזהירו את המשקיעים שלא להיכנס לשוק עדיין. לאחר כמה חודשי יציבות הם ישתכנעו שהמשבר הסתיים וימליצו לחזור לשוק.
• תעודת סל פיננסית UYG תהיה מילת החיפוש הפופולארית בגוגל.
• נמשיך להאזין למנהלי בתי השקעות שיודעים רק "לונג", כאשר יאמרו את המילים "שוק מתחיל להתייצב".
• נצפה בסקרים על מרבית המשקיעים הסבורים שהרע מאחורינו והתיקון הגיע לסיומו.
• נשמע על מנתחים טכנים פזיזים שמתלהבים על שהמדדים עברו ממוצע נע 50 וזה סימן שורי לשוק המניות.
• נשמע מנתחים טכנים המשקיעים לטווחים יותר ארוכים אשר מתלהבים שהמדדים חצו את ממוצע נע 200 המסמל שוק שורי.
• הפסימיים ייעלמו לאיטם ויהפכו בהדרגה לאופטימיים.
• אפילו הרפובליקנים בארה"ב יאמרו "אובמה אכן נשיא רציני בהיבט הכלכלי, צעדיו עזרו לייצוב הכלכלה".
• בן ברננקי יקבל מחמאות על שטיפל במשבר בצורה נכונה לעומת הטיפול במשבר היפני בשנות ה-90. (למרות שלא נותרו עוד עצים לכרות בשביל הדפסת הכסף).
• כתבי כלכלה בטלוויזיה יסבירו את ההבדל בין המצב הראלי החמור לבין מצב הבורסה המשתפר, בכך שבורסה צופה את העתיד.
• מנתחים פונדמנטליסטים יתחילו שוב פעם לנתח מכפילים של חברות ורווחים צפויים כאילו לא ברור שאמינות הדוחות לא שווים את הנייר שעליהם הודפסו.

כל ההתייצבות היא לא יותר מהפסקה באמצע הסרט כדי לקנות עוד דלי של פופקורן בקולנוע לקראת החלק השני של הסרט.
החלק השני שבו נחווה:

• פשיטות רגל של חברות שלא נותרו להם מזומנים ואין באפשרותם לגייס כסף קל כמו בתקופת הבועה.
• האבטלה תמשיך לגאות עד למספר דו ספרתי.
• המשך חילוץ פה ושם של חברות.
• דוחות גרועים מאוד בכל הענפים גם אלה שהיו יחסית חסינים.
• ירידות חדות שיזכירו מאוד את התקופה שהמשקיעים רצו לשכוח.
• אובדן אימון מוחלט במערכת הפיננסית לאור גילויים חדשים של שחיתות.

הפירמידה האדירה של הבורסה בארה"ב שהתפתחה במשך שנים רבות חייבת להתפוצץ. פירמידה כה ענקית עד שרק הפירמידות של מצרים העתיקה יכולות להתחרות בה בגודלם.

רק לאחר שמרבית האירועים הנ"ל יתרחשו, אהיה משוכנע שאכן סיימנו את השלב הזה של המשבר.
לראלי? תשכחו מזה! אל עבר דשדוש מתמשך ומתיש של מספר שנים עד לנפילה הבאה.