הפד בדק את מצבם של הבנקים הגדולים בשני תרחישים: התרחיש האופטימי שבו המיתון קל יחסית, ובתרחיש הפסימי שמוגדר "התרחיש החמור ביותר" .
ב"תרחיש החמור ביותר", הפד הסתמך על מיתון שעשוי להמשך שנתיים בלבד. התחזיות החשובות ביותר עליהן הסתמך:
- שיעור האבטלה יעלה ל-8.9% בשנת 2009 ול-10.3% בשנת 2010 .
- שיעור הצמיחה של הכלכלה יתכווץ ב-3.3%- בשנת 2009 וב-0.5%- בשנת 2010.
התרחישים הללו מנותקים מהמציאות! גם התרחיש הקיצוני ביותר שנלקח בחשבון הוא לא יותר ממשאלת לב של הפד.
הרבעון הראשון של 2009 הוכיח שאחוז האבטלה עולה בקצב מטורף לעומת תחזית הפד. ביום שישי הקרוב צפוי אחוז האבטלה להגיע לרמה של 8.9% מרמה של 8.5%. בקצב הנוכחי של עליית האבטלה, עלולה האבטלה להגיע כבר בסוף השנה הנוכחית לשיעור האבטלה הצפוי בשנת 2010 כפי שנלקח בחשבון בתרחיש הקיצוני ביותר.
שיעור הצמיחה גם הוא מנותק מהמציאות. עפ"י נתוני התוצר, ברבעון הראשון הכלכלה התכווצה בקצב של 6.1% הרבה מעבר לתחזיות האנליסטים, ונראה שההתכווצות שהחלה מלפני מספר רבעונים רק מחריפה מרבעון לרבעון. לשם השוואה, במשבר של שנות ה-30, הכלכלה התכווצה במשך שלוש שנים בשיעורים גבוהים משמעותית מן הצפי שעליו הסתמך הפד.
למרות הרושם שהפד מנסה ליצור כאילו לבנקים יש מספיק הון בכדי לשרוד את המשבר, עמדתי בנוגע ליציבות הבנקים בארה"ב לא השתנתה. מאז קריסת בנק ההשקעות בר-סטרנס הערכתי שבנק זה הוא רק החוליה החלשה של מערכת הבנקאות הרקובה בארה"ב, ורוב הבנקים חיים על זמן שאול ויקרסו בעקבותיו ככל שיחריף המשבר. ה"תוצאות המדהימות" של הבנקים בעונת הדוחות האחרונה נבעו ממשחק ציני במספרים וניפוח שערורייתי של הערכת שווי הנכסים הפגומים שברשותם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה