‏הצגת רשומות עם תוויות תעודות סל. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות תעודות סל. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 22 באפריל 2009

סכנת תעודות סל (ETF) בתחום הסחורות

תעודות סל המשקיעות בסחורות הינן כלי השקעה פופולארי נוסף אצל משקיעים ברחבי העולם. בשנים האחרונות צצו תעודות סל רבות בכל העולם המאפשרות למשקיע להיות חשוף למחירה של סחורה מסוימת כגון: נפט, גז טבעי, זהב וכסף מבלי לרכוש בפועל את הסחורה.

הסחירות בתעודות אלה גבוהה מאוד בארה"ב, ולכן המשקיעים המעוניינים להיכנס לפוזיציה על שוק הסחורות שנסק לגבהים בשנים האחרונות, מאוהבים בתעודות אלה. החשש מפני אינפלציה עתידית כתוצאה מהדפסת הכסף המסיבית של הפד, מכניסה את התעודות הללו לרשימת הקניה של המשקיע החושש מאינפלציה כאשר היא תופיע.

בסקירה זו אתמקד ב-4 תעודות פופולאריות מאוד והן: זהב – GLD , כסף – SLV , נפט – USO , גז טבעי – UNG. תעודות אלה, אשר על פניו נראים דומים מאוד מלבד הסחורה שאחריה הם עוקבים, שונות אחת מן השנייה בהבדל מהותי אחד וקריטי שמשקיעים רבים אינם מודעים אליו.

בכל ארבעת הגרפים ניתן לראות את הקורלציה בין עליה וירידת ערך הסחורה לבין התעודה העוקבת אחריה. שווי תעודת-סל אכן עולה ברגע שיש עליה בסחורה עצמה, וכך לגבי ירידה.









כאשר עורכים השוואה נוספת, הבוחנת את היחס בין מחיר הסחורה למחיר תעודת הסל, כלומר כמה מניות של התעודת סל ניתן לרכוש ביחידה אחת של הסחורה עצמה מתבררת תמונה שונה לגמרי. הציפייה לראות יחס שאינו משתנה כמעט לאורך כל חיי הגרף, כלומר השווי של מנית תעודת סל אחת אמורה להיות בערך באותו יחס למחירה של יחידת סחורה אחת מלפני שנתיים לעומת היום (לדוגמה: יחידה אחת של תעודת GLD שווה למחירה של אונקיית זהב אחת לאורך כל חיי הגרף).







כאן נחשף ההבדל הגדול בין תעודות הסל של הזהב והכסף לבין תעודות הסל של הנפט וגז טבעי.
בעוד שבמקרה של הזהב והכסף, התעודות מחזיקות בפועל את הסחורה עצמה, במקרה של הנפט והגז טבעי, התעודות אינן מחזיקות בפועל חביות נפט אלא משתמשות בחוזים עתידיים, ולכן השחיקה המתמדת בערך התעודה לעומת ערך הסחורה.

מידי חודש, התעודות מגלגלות את החוזה הקיים שלהם שעומד לפוג בחודש בקרוב, ורוכשות חוזה על החודש הבא אחריו. מחיר החוזה של חבית נפט לחודש הקרוב לא תמיד זהה למחיר החבית נפט של החודש הבא אחריו. ישנם מצבים שמחיר הנפט לחודש הבא יקר יותר בשל עלויות אחסון גבוהות או בשל עודף היצע בטווח הקצר (CONTANGO), או מצב הפוך שמחיר הנפט לחודש הקרוב יקר יותר מאשר המחיר לחודש שלאחריו כתוצאה מביקוש גובר לטווח הקצר (BACKWARDATION).

בתקופה של CONTANGO , הקרן המנהלת את התעודה, תשלם על החוזה של הנפט לחודש הבא מחיר הגבוה מאשר המחיר של הנפט בפועל. כתוצאה מכך, אם מחיר הנפט עלה מ-$40 ל-$45 באותו החודש, והפער בין מחירי החוזים היה 5$, אזי המשקיע לא הרוויח.

בקישור: http://www.eia.doe.gov/emeu/international/crude2.html ניתן לצפות במחירי החוזים על הנפט. בטבלה ניתן לראות שהחל מחודש אוקטובר 2008 קיים CONTANGO מובהק. בתאריך: 14.10.08 מחיר הנפט זהה כמעט בכל ארבעת החוזים, לעומת זאת החל מתקופה זו נצפים פערים של עד 10 אחוזים בין החוזה על הנפט שפג בחודש הקרוב לבין החוזה הבא אחריו. במילים אחרות, גם אם מחיר הנפט עלה ב-10 אחוזים במשך בחודש עדיין מחזיק התעודה ללא רווח!

זו בדיוק הסיבה מדוע התעודה USO שהונפקה באפריל 2006 במחיר של 70 דולר, מחירה של חבית נפט באותו יום, שווה כיום 27$ לעומת מחיר נפט בפועל של 45$.

מנתחים רבים נוטים לנתח את מחיר התעודה USO במקום את מחיר הסחורה WTIC$ ברצונם לנתח את מחיר הנפט. ניתוח זה הינו שגוי מיסודו מאחר ואינו בודק את מחיר הנפט עצמו עפ"י כללי היצע וביקוש, אלא את התעודה אשר חשופה יותר למחיר האופציות.

יום ראשון, 19 באפריל 2009

סכנת תעודות סל הממונפות

משקיעים רבים נוטים להשתמש במינוף מבלי להיות מודעים לסכנות האורבות לתיק ההשקעות שלהם.
סוחרי האופציות מודעים היטב לאויב אשר יהפוך את השקעתם ללא מוצלחת והוא: הזמן.
האופציה נקנתה במחיר מסוים תוך גילום התנודתיות הצפויה בנכס בסיס והזמן שנותר עד פקיעתה. ככל שעובר הזמן, נשחק שוויה של האופציה, וברוב הפעמים המשקיע שצפה את הכיוון של הנכס בסיס הפסיד בסופו של יום מכיוון שהזמן נגס מידי יום במחירה של האופציה.

בעוד סוחרי האופציות מודעים היטב לאויב הניצב מולם, המשקיעים בתעודות סל הממונפות, הלהיט בתחום ההשקעות בשנים האחרונות, אינן מודעים לאויב החמקמק הניצב מולם והוא: התנודתיות.
לכאורה, קונים תעודת סל ממונפת אשר מכפילה את הרווח או ההפסד פי 2 ונהנים ממינוף של תיק ההשקעות ללא אויב הזמן כמו באופציות. רק לכאורה. התנודתיות היא אכזרית לא פחות.

חשוב לדעת שתעודות אלה עפ"י התשקיף מבטיחות מינוף של פי 2 רק על בסיס יומי. כלומר, אם נקנתה תעודת לונג לפני חודש והשוק עלה ב-10 אחוז מאז, אין שום ערובה לכך שנקבל 20 אחוז רווח על ההשקעה הראשונית. הערובה היחידה היא רווח או הפסד כפול רק כאשר מודדים את ביצועי התעודה מיום מסחר הקודם ועד יום המסחר הבא אחריו.

כאשר מודדים את ביצועיהם של התעודות האלה לאורך זמן מתגלים תשואות מחרידות. משקיעים רכשו את תעודות הסל הללו למשך תקופה של מספר שבועות או חודשים תוך ציפייה לקבל תשואה כפולה על השקעתם. בתום התקופה הם עלולים לגלות בסבירות גבוהה מאוד, שעל אף שצפו נכונה את כיוון השוק, התעודה הממונפת הניבה תשואה שלילית של עשרות אחוזים.

הסיבה לכך היא: אפקט הריבית-דריבית. ריבית דריבית היא כוח עצום ומועיל למשקיע כל עוד הנכס עולה רק בכיוון אחד. נניח ומשקיעים 1000 דולר באפיק המציע ריבית שנתית של 10 אחוז וכל שנה הוא יקבל את הריבית על הכסף המצטבר. לאחר 10 שנים סכום ההשקעה הראשוני יגדל ל-2600 דולר, רווח של 160 אחוז ב-10 שנים, כלומר 16 אחוז רווח לשנה, יותר מאשר הריבית השנתית המוצעת של 10 אחוז לשנה.

מאחר ושוק המניות לעולם לא עולה או יורד רצוף, אלא בנוי באופן תנודתי בצורת גלים, אפקט הריבית דריבית פועל כנגד מחזיק התעודה. נניח ומדד הבסיס ירד ב-1 אחוז ויום אחרי הוא עלה חזרה ב-1 אחוז. תעודת הבסיס ירדה ביום הראשון מ-100 ל-99 וביום שלאחריו עלתה ל-99.99. לעומת זאת, התעודה הכפולה ירדה ביום הראשון ב-2 אחוז ל-98 וביום שלאחריו עלתה ב-2 אחוז ל99.96. פער של 4 סנט לרעת התעודה הכפולה לעומת תעודת הבסיס. לא נורא, אבל כאשר התנודתיות עולה, והנכס בסיס ירד ביום הראשון ב-10 אחוז וביום שלאחריו עלה ב-10 אחוז, אזי התעודה הרגילה תגיע למחיר של 99 דולר בעוד התעודה הכפולה תגיע למחיר של 96 דולר. פער של 3 דולר תוך שני ימי מסחר. החזיקו את התעודה למשך תקופה ארוכה, כאשר מידי יום ביומו מתרחש האפקט הנ"ל בין אם זה תנודתיות נמוכה או גבוהה, וקיבלתם סיכוי אפסי להרוויח בתעודות הכפולות למי שמחזיק אותם לתקופות בינוניות-ארוכות.

תעודות אלה הם שימושיות רק לטווח של ימי מסחר בודדים בלבד לסיבובים קצרים. בשום פנים ואופן לא להחזקה לפרק זמן של מספר שבועות או חלילה חודשים ושנים. התנודתיות הטבועה בבורסה בין אם נמוכה או גבוהה תשחק באופן יומי את התעודה הממונפת, והמשקיע יקבל תשואה איומה על השקעתו גם אם צדק לגבי כיוון הנכס בסיס שעליו מבוססת התעודה.

לאחרונה צצו תעודות סל המבטיחות תשואה משלושת (פי 3) על מדד הבסיס. בתעודות אלה הסיכון עצום פי כמה, ועלול תוך מספר ימים בלבד בשל אפקט הריבית דריבית לשחוק את קרן ההשקעה בהפסד של עשרות אחוזים.

בארץ יש מספר תעודות סל כפולות אשר בנוסף לבעייתיות שתוארה סובלות גם מסחירות נמוכה, מרווחים לא הגיוניים בין שערי קניה ומכירה וכן מעיוותי מחיר לעתים תכופות. לכן מתעודות אלה יש להיזהר שבעתיים.

להלן דוגמאות קונקרטיות בכדי להדגים את הסכנה הרבה התמונה בתעודות אלה למי שמשקיע בהם לטווחים בינוניים-ארוכים.

דוגמה 1:
סימולציה שמדמה עליה וירידה של 10 אחוזים (פרט ליום האחרון) לסירוגין ואת התוצאה הסופית לאחר 10 ימי מסחר בלבד. בעוד שנכס הבסיס הגיע לשער ההתחלה של 100, התעודות הכפולות השיגו תשואה הפסד של עשרות אחוזים.



דוגמה 2:
תשואת התעודות הכפולות של אנרגיה ופיננסים במשך שנת 2008 ומתחילת 2009 ועד היום. בין אם נכס הבסיס עלה או ירד באותה תקופה, השיגו התעודות תשואה שלילית של עשרות אחוזים.



דוגמה 3:
תשואות התעודות המשולשות של אנרגיה ופיננסים מתחילת שנת 2009 מזעזעת בכל קנה מידה. קרן ההשקעה ירדה בעשרות אחוזים או כמעט "נמחקה" למרות שנכס הבסיס ירד באחוזים בודדים.