יום חמישי, 25 בפברואר 2010

אזור 1100 נקודות - סכנה מיידית

לאחר הודעת ההרגעה על חילוץ יוון, במהלך השבועיים האחרונים מדד ה-S&P התנהג כמצופה ממנו, תוך שהוא מוחק כ-50 אחוז ממהלך הירידות, מאז הירידה מהשיא.

כפי שצויין בסקירה "בורסות העולם שברו רמת תמיכה קריטית", ממוצע הנע 75 שימש כנקודת תמיכה במהלך העליות של המדד מחודש מרץ, כאשר כל הגעה אליו הובילה למהלך עליות נוסף לטווח הבינוני. ממבט רחב יותר, גם במהלך מגמת הירידות במשבר, נראית בבירור החשיבות של הממוצע הנע 75 כנקודות מפנה לאחר התיקונים העולים למגמה היורדת.

כאמור, עם שבירת הממוצע הנע 75 ובעקבות השלמת 3 גלים גדולים עולים, גדלה הסכנה למהלך ירידות משמעותי יותר ממה שחווינו מאז התיקון הגדול, שאמור להוות תיקון לכל מהלך העליות ממרץ אם מדובר בשוק שורי ארוך טווח (מה שאני לחלוטין פוסל) ועל אחת כמה וכמה אם מדובר בחזרה למגמה יורדת ארוכת טווח.

אחת המלכודות של מנתחי השווקים מתרחשת בבואם ולנסות ולהעריך את התנהגות השוק בטווח הזמן הקצר. בטווח קצר ישנם גורמים נוספים המתווספים לשיקולים שנלקחים בחשבון כאשר מנתחים את השווקים לטווחים ארוכים יותר. בטווח הקצר השוק נתון ביתר קלות למניפולציות, ולכן ניסיון לנתח שווקים לטווחים קצרים של ימים, שלא לדבר על תוך יומי מובילה בדר"כ לניתוחים שגויים על אף ההגיון העומד מאחוריהם. אך כעת, מדד ה-S&P נמצא בנקודה קריטית שראוי לתת עליה את הדעת, למרות שמדובר בניתוח לטווח קצר.



בימים אלה, לאחר העליות בעקבות חילוץ יוון נמצא מדד ה-S&P בדיוק באזור של הממוצע נע 75 (1105 נקודות), וזאת לאחר שהתדרדר מתחתיו במספר אחוזים טרם הודעת החילוץ. מדדים שונים נוספים נמצאים ממש בסמוך אליו המדגיש את החשיבות של אזור זה. חוסר הצלחה בהתבססות מעליו כפי שניתן לראות בימים האחרונים בשילוב עם הודעות שליליות הקשורות ליוון כפי שקרה הבוקר, עשוייה להוביל למהלך ירידות מהיר בטווח הקצר אל עבר אזור 950-970 נקודות במדד ה-S&P, ירידה של כ-13 אחוז.
-------------
כל הכתוב במאמר זה הינו על דעתי האישית ולצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במכשיר פיננסי כלשהו. כמו כן אני עשוי להיות בעל עניין אישי במכשירים הפיננסים המוזכרים כאן. כל העושה שימוש בדעתי זו עושה זאת על אחריותו בלבד.

יום שני, 8 בפברואר 2010

מחילוץ בנקים לחילוץ מדינות

יום המסחר האחרון ביום שישי נסתיים בעליות שערים לאחר "ספקולציות" על חבילת חילוץ ליוון. מקור השמועות ברור וידוע עוד מחלקו הראשון של המשבר והוא גורמים בארה"ב, אשר רצונם לעצור את התדרדרות הבורסה בעיקר בימי שישי מחשש ליום שני שחור, ומפרסמים הדלפה בכדי להרים את הבורסה.

בזאת לא תמה תחושת הדה-זה-וו. בשורות חיוביות משוק התעסוקה והתעלמות מוחלטת מהם (בדיוק כמו שהתעלמו מהבשורות המאוד שליליות חודשים קודם לכן), המצטרפים להתעלמות מן הדוחות המאוד חיוביים של חברות כמו אינטל, גוגל ואפל כמה שבועות קודם לכן, שהצליחו להכות את הרף העליון של התחזיות. מה שמאשש את הטענה בדבר הקשר הקלוש בין נתונים כלכליים, דוחות לבין התנהגות הבורסה בתגובה אליהן.

כפי שהעניינים נראים כרגע, המצב הקשה של מדינות גוש האירו מעניין את המשקיעים הרבה יותר מאשר איזה עלייה בתוצר של ארה"ב או הדו"ח של אינטל. ולכן יש לפקוח עיניים בתקופה הקרובה דווקא על ההתפתחויות מאירופה מאשר מארה"ב או משאר העולם שגם שם מצבם אינו שפיר.

גוש האירו סובל מבעיות קשות של חובות וגרעונות ממשלתיים גבוהים ביחס לתמ"ג, מערכת בנקאות רקובה לא פחות ממערכת הבנקאות האמריקאית שהלוותה כספים לפרוייקטים עתירי סיכון וספקולטיביים, אבטלה גבוהה ובועת נדלן. ארבעת המדינות במצב הקשה ביותר (פורטוגל, איטליה, יוון וספרד) אף זכו לכינוי "PIGS" (חזירים) שהוא ראשי-התיבות של שמם, שקיים סיכון ממשי לגבי יכולת החזר החוב של מדינות אלו. גם מדינות נוספות כמו אוסטריה, אירלנד נמצאות במצב חמור עפ"י ההערכות.

אג"ח של מדינות נחשבות בצדק להשקעה בטוחה יחסית לאג"ח של חברות או בהשקעה במניות. אי יכולת של מדינה לפרוע את האג"ח עלול ליצור אפקט פסיכולוגי גרוע יותר מאשר נפילת האגחים של חברות או נפילת בנקים. אם עד היום הבנקים נפלו כתוצאה מאי יכולת של לוקחי המשכתנאות להחזיר את חובותיהן, הרי שכעת לא מדובר באנשים שהינם לווים בעייתים, אלא מדינה ריבונית שאינה מסוגלת לעשות זאת.

ההשלכות של המצב בגוש האירו בהחלט מתבטא בגרפים של מדינות אלו. מהתבוננות בגרפים אלו, ניתן להגדיר את מדינות אלה כ"כוכבים העולים" של המשבר הבא אשר יחליפו את כוכבי הסיבוב הקודם כמו בר סטרנס, להמן ברודרס, מריל לינץ, פאני מיי ופרדי מק ועוד. בנוסף נראה שהזרקור יופנה בעיקר לבשורות קשות מאירופה מאשר לארה"ב.

יוון כך נראה הינה המועמדת הכמעט ודאית להיות ה"בר סטרנס" של המשבר הבא והשאלה שנותרה פתוחה מי תהיה ה"להמן ברודרס" והשאר שיפלו אחריה. גם כאן ניתן כבר לצפות את עליות השערים שיבואו אחרי חילוץ יוון ותחושת האופוריה שתתלווה אליה שהשווקים חוזרים למגמת עליות, והסחפות של אנילסטים להמלצות להכנס לבורסה. עד שתגיע ההכרה שיוון הינה רק הסנונית הראשונה שאינה מסוגלת לפרוע את חובותיה, ואחריה יגיע גל של מדינות נוספות שתגענה לבעיה דומה. הדבר עלול ליצור אפקט לא פחות חמור מאפקט חילוץ או אי-חילוץ הבנקים בארה"ב, שגרר את הקריסה הקודמת בשווקים שנודע בכינוי "אפקט להמן ברודרס". רק שעכשיו יש לחלץ או לא לחלץ מדינות שלמות שאינן מסוגלות לפרוע את חובותיהן משום שנהגו בחזירות.

מטבע האירו עשוי לקרוס בצורה חדה יותר מאשר בחלק הראשון של המשבר, מאחר ואז נאבק האירו רק כנגד הבריחה הטבעית למטבעות הגנתיים כמו הדולר, פרנק שוויצרי והין היפני בעקבות הפאניקה בשווקים. הרי שעכשיו נפתחת עבור האירו חזית שניה, והיא הדפסת הכספים הדרושה כדי לחלץ ולתמוך במדינות הבעייתיות, והחששות לגבי המשך קיומו של הגוש כולו, ומטבע זה עשוי להיות הגרוע שבגרועים מבין מטבעות המוגדרים כמסוכנים.


כדי להיווכח במצבם הקשה של המדינות שהוזכרו אין צורך להרחיק עד בדיקת מרווח בין תשואות אג"ח לעשר שנים של יוון מול אג"ח דומה של גרמניה, או לבדוק את פרמיית ה-CDS המשמשת מדד ליכולתה של המדינה לפרוע את חובותיה. די להסתכל בהתנהגות הגרפים של הבורסה במדינות האלו ולראות באופן חד משמעי את תחושת המשקיעים לגבי מדינות אלו ואת הבריחה משם בחודשים האחרונים בעוד שאר מדדי העולם זחלו כלפי מעלה.







סיכום: נראה שאת סכנת קריסת הבנקים תחליף סכנת קריסתם של מדינות בעיקר מגוש האירו, הזרקור על ארה"ב יופנה כעת אל אירופה, והלאמת בנקים תוחלף ב"הלאמה" של מדינות. ללא ספק מתכון למשבר חמור בהרבה ממה שחווינו עד כה מעבר להשלכות הכלכליות. מדינות אלו כבר החלו את השלב של בריחת המשקיעים, וכרגע כמעט וודאי שיוון הולכת להיות ה"בר סטרנס של חילוץ המדינות". השאלה שנותרה פתוחה: מי תהיה להמן ברודרס?
------------------
כל הכתוב במאמר זה הינו על דעתי האישית ולצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במכשיר פיננסי כלשהו. כמו כן אני עשוי להיות בעל עניין אישי במכשירים הפיננסים המוזכרים כאן. כל העושה שימוש בדעתי זו עושה זאת על אחריותו בלבד.