יום רביעי, 22 באפריל 2009

סכנת תעודות סל (ETF) בתחום הסחורות

תעודות סל המשקיעות בסחורות הינן כלי השקעה פופולארי נוסף אצל משקיעים ברחבי העולם. בשנים האחרונות צצו תעודות סל רבות בכל העולם המאפשרות למשקיע להיות חשוף למחירה של סחורה מסוימת כגון: נפט, גז טבעי, זהב וכסף מבלי לרכוש בפועל את הסחורה.

הסחירות בתעודות אלה גבוהה מאוד בארה"ב, ולכן המשקיעים המעוניינים להיכנס לפוזיציה על שוק הסחורות שנסק לגבהים בשנים האחרונות, מאוהבים בתעודות אלה. החשש מפני אינפלציה עתידית כתוצאה מהדפסת הכסף המסיבית של הפד, מכניסה את התעודות הללו לרשימת הקניה של המשקיע החושש מאינפלציה כאשר היא תופיע.

בסקירה זו אתמקד ב-4 תעודות פופולאריות מאוד והן: זהב – GLD , כסף – SLV , נפט – USO , גז טבעי – UNG. תעודות אלה, אשר על פניו נראים דומים מאוד מלבד הסחורה שאחריה הם עוקבים, שונות אחת מן השנייה בהבדל מהותי אחד וקריטי שמשקיעים רבים אינם מודעים אליו.

בכל ארבעת הגרפים ניתן לראות את הקורלציה בין עליה וירידת ערך הסחורה לבין התעודה העוקבת אחריה. שווי תעודת-סל אכן עולה ברגע שיש עליה בסחורה עצמה, וכך לגבי ירידה.









כאשר עורכים השוואה נוספת, הבוחנת את היחס בין מחיר הסחורה למחיר תעודת הסל, כלומר כמה מניות של התעודת סל ניתן לרכוש ביחידה אחת של הסחורה עצמה מתבררת תמונה שונה לגמרי. הציפייה לראות יחס שאינו משתנה כמעט לאורך כל חיי הגרף, כלומר השווי של מנית תעודת סל אחת אמורה להיות בערך באותו יחס למחירה של יחידת סחורה אחת מלפני שנתיים לעומת היום (לדוגמה: יחידה אחת של תעודת GLD שווה למחירה של אונקיית זהב אחת לאורך כל חיי הגרף).







כאן נחשף ההבדל הגדול בין תעודות הסל של הזהב והכסף לבין תעודות הסל של הנפט וגז טבעי.
בעוד שבמקרה של הזהב והכסף, התעודות מחזיקות בפועל את הסחורה עצמה, במקרה של הנפט והגז טבעי, התעודות אינן מחזיקות בפועל חביות נפט אלא משתמשות בחוזים עתידיים, ולכן השחיקה המתמדת בערך התעודה לעומת ערך הסחורה.

מידי חודש, התעודות מגלגלות את החוזה הקיים שלהם שעומד לפוג בחודש בקרוב, ורוכשות חוזה על החודש הבא אחריו. מחיר החוזה של חבית נפט לחודש הקרוב לא תמיד זהה למחיר החבית נפט של החודש הבא אחריו. ישנם מצבים שמחיר הנפט לחודש הבא יקר יותר בשל עלויות אחסון גבוהות או בשל עודף היצע בטווח הקצר (CONTANGO), או מצב הפוך שמחיר הנפט לחודש הקרוב יקר יותר מאשר המחיר לחודש שלאחריו כתוצאה מביקוש גובר לטווח הקצר (BACKWARDATION).

בתקופה של CONTANGO , הקרן המנהלת את התעודה, תשלם על החוזה של הנפט לחודש הבא מחיר הגבוה מאשר המחיר של הנפט בפועל. כתוצאה מכך, אם מחיר הנפט עלה מ-$40 ל-$45 באותו החודש, והפער בין מחירי החוזים היה 5$, אזי המשקיע לא הרוויח.

בקישור: http://www.eia.doe.gov/emeu/international/crude2.html ניתן לצפות במחירי החוזים על הנפט. בטבלה ניתן לראות שהחל מחודש אוקטובר 2008 קיים CONTANGO מובהק. בתאריך: 14.10.08 מחיר הנפט זהה כמעט בכל ארבעת החוזים, לעומת זאת החל מתקופה זו נצפים פערים של עד 10 אחוזים בין החוזה על הנפט שפג בחודש הקרוב לבין החוזה הבא אחריו. במילים אחרות, גם אם מחיר הנפט עלה ב-10 אחוזים במשך בחודש עדיין מחזיק התעודה ללא רווח!

זו בדיוק הסיבה מדוע התעודה USO שהונפקה באפריל 2006 במחיר של 70 דולר, מחירה של חבית נפט באותו יום, שווה כיום 27$ לעומת מחיר נפט בפועל של 45$.

מנתחים רבים נוטים לנתח את מחיר התעודה USO במקום את מחיר הסחורה WTIC$ ברצונם לנתח את מחיר הנפט. ניתוח זה הינו שגוי מיסודו מאחר ואינו בודק את מחיר הנפט עצמו עפ"י כללי היצע וביקוש, אלא את התעודה אשר חשופה יותר למחיר האופציות.

יום ראשון, 19 באפריל 2009

סכנת תעודות סל הממונפות

משקיעים רבים נוטים להשתמש במינוף מבלי להיות מודעים לסכנות האורבות לתיק ההשקעות שלהם.
סוחרי האופציות מודעים היטב לאויב אשר יהפוך את השקעתם ללא מוצלחת והוא: הזמן.
האופציה נקנתה במחיר מסוים תוך גילום התנודתיות הצפויה בנכס בסיס והזמן שנותר עד פקיעתה. ככל שעובר הזמן, נשחק שוויה של האופציה, וברוב הפעמים המשקיע שצפה את הכיוון של הנכס בסיס הפסיד בסופו של יום מכיוון שהזמן נגס מידי יום במחירה של האופציה.

בעוד סוחרי האופציות מודעים היטב לאויב הניצב מולם, המשקיעים בתעודות סל הממונפות, הלהיט בתחום ההשקעות בשנים האחרונות, אינן מודעים לאויב החמקמק הניצב מולם והוא: התנודתיות.
לכאורה, קונים תעודת סל ממונפת אשר מכפילה את הרווח או ההפסד פי 2 ונהנים ממינוף של תיק ההשקעות ללא אויב הזמן כמו באופציות. רק לכאורה. התנודתיות היא אכזרית לא פחות.

חשוב לדעת שתעודות אלה עפ"י התשקיף מבטיחות מינוף של פי 2 רק על בסיס יומי. כלומר, אם נקנתה תעודת לונג לפני חודש והשוק עלה ב-10 אחוז מאז, אין שום ערובה לכך שנקבל 20 אחוז רווח על ההשקעה הראשונית. הערובה היחידה היא רווח או הפסד כפול רק כאשר מודדים את ביצועי התעודה מיום מסחר הקודם ועד יום המסחר הבא אחריו.

כאשר מודדים את ביצועיהם של התעודות האלה לאורך זמן מתגלים תשואות מחרידות. משקיעים רכשו את תעודות הסל הללו למשך תקופה של מספר שבועות או חודשים תוך ציפייה לקבל תשואה כפולה על השקעתם. בתום התקופה הם עלולים לגלות בסבירות גבוהה מאוד, שעל אף שצפו נכונה את כיוון השוק, התעודה הממונפת הניבה תשואה שלילית של עשרות אחוזים.

הסיבה לכך היא: אפקט הריבית-דריבית. ריבית דריבית היא כוח עצום ומועיל למשקיע כל עוד הנכס עולה רק בכיוון אחד. נניח ומשקיעים 1000 דולר באפיק המציע ריבית שנתית של 10 אחוז וכל שנה הוא יקבל את הריבית על הכסף המצטבר. לאחר 10 שנים סכום ההשקעה הראשוני יגדל ל-2600 דולר, רווח של 160 אחוז ב-10 שנים, כלומר 16 אחוז רווח לשנה, יותר מאשר הריבית השנתית המוצעת של 10 אחוז לשנה.

מאחר ושוק המניות לעולם לא עולה או יורד רצוף, אלא בנוי באופן תנודתי בצורת גלים, אפקט הריבית דריבית פועל כנגד מחזיק התעודה. נניח ומדד הבסיס ירד ב-1 אחוז ויום אחרי הוא עלה חזרה ב-1 אחוז. תעודת הבסיס ירדה ביום הראשון מ-100 ל-99 וביום שלאחריו עלתה ל-99.99. לעומת זאת, התעודה הכפולה ירדה ביום הראשון ב-2 אחוז ל-98 וביום שלאחריו עלתה ב-2 אחוז ל99.96. פער של 4 סנט לרעת התעודה הכפולה לעומת תעודת הבסיס. לא נורא, אבל כאשר התנודתיות עולה, והנכס בסיס ירד ביום הראשון ב-10 אחוז וביום שלאחריו עלה ב-10 אחוז, אזי התעודה הרגילה תגיע למחיר של 99 דולר בעוד התעודה הכפולה תגיע למחיר של 96 דולר. פער של 3 דולר תוך שני ימי מסחר. החזיקו את התעודה למשך תקופה ארוכה, כאשר מידי יום ביומו מתרחש האפקט הנ"ל בין אם זה תנודתיות נמוכה או גבוהה, וקיבלתם סיכוי אפסי להרוויח בתעודות הכפולות למי שמחזיק אותם לתקופות בינוניות-ארוכות.

תעודות אלה הם שימושיות רק לטווח של ימי מסחר בודדים בלבד לסיבובים קצרים. בשום פנים ואופן לא להחזקה לפרק זמן של מספר שבועות או חלילה חודשים ושנים. התנודתיות הטבועה בבורסה בין אם נמוכה או גבוהה תשחק באופן יומי את התעודה הממונפת, והמשקיע יקבל תשואה איומה על השקעתו גם אם צדק לגבי כיוון הנכס בסיס שעליו מבוססת התעודה.

לאחרונה צצו תעודות סל המבטיחות תשואה משלושת (פי 3) על מדד הבסיס. בתעודות אלה הסיכון עצום פי כמה, ועלול תוך מספר ימים בלבד בשל אפקט הריבית דריבית לשחוק את קרן ההשקעה בהפסד של עשרות אחוזים.

בארץ יש מספר תעודות סל כפולות אשר בנוסף לבעייתיות שתוארה סובלות גם מסחירות נמוכה, מרווחים לא הגיוניים בין שערי קניה ומכירה וכן מעיוותי מחיר לעתים תכופות. לכן מתעודות אלה יש להיזהר שבעתיים.

להלן דוגמאות קונקרטיות בכדי להדגים את הסכנה הרבה התמונה בתעודות אלה למי שמשקיע בהם לטווחים בינוניים-ארוכים.

דוגמה 1:
סימולציה שמדמה עליה וירידה של 10 אחוזים (פרט ליום האחרון) לסירוגין ואת התוצאה הסופית לאחר 10 ימי מסחר בלבד. בעוד שנכס הבסיס הגיע לשער ההתחלה של 100, התעודות הכפולות השיגו תשואה הפסד של עשרות אחוזים.



דוגמה 2:
תשואת התעודות הכפולות של אנרגיה ופיננסים במשך שנת 2008 ומתחילת 2009 ועד היום. בין אם נכס הבסיס עלה או ירד באותה תקופה, השיגו התעודות תשואה שלילית של עשרות אחוזים.



דוגמה 3:
תשואות התעודות המשולשות של אנרגיה ופיננסים מתחילת שנת 2009 מזעזעת בכל קנה מידה. קרן ההשקעה ירדה בעשרות אחוזים או כמעט "נמחקה" למרות שנכס הבסיס ירד באחוזים בודדים.


יום רביעי, 15 באפריל 2009

הכוהנת הגדולה של וולסטריט

השבוע לכדה כותרת חשובה מאוד את עיניי באתר גלובס, שכותרתה: אבי ג'וזף כהן שוב אופטימית: "נראה כי שוק המניות בארה"ב כבר חבט בתחתית והגרוע ביותר מאחורינו".
הכלכלנית שנחשבת בכירה מאוד, סבורה שהרע מאחורינו. אם זה לא היה עצוב זה היה ממש מצחיק. "הכוהנת הגדולה של וולסטריט" נחשבת לאנדיקטור המהימן ביותר לתחילת הסוף של המגמה השלטת בבורסה בתקופה בה היא מוציאה את סקירותיה.

מעולם לא הכרתי אנליסט שצדק בכל הערכותיו וללא שום טעויות, ישנם אנליסטים שצודקים ב-20 אחוזים מהמקרים לגבי כיוון השוק, חלקם אף מצליחים להגיע לרמת דיוק של 70 אחוזים. אבל שום אנליסט בעולם לא שבר ולא ישבור את השיא של הכוהנת הגדולה, מאז שאני עוקב אחרי סקירותיה מתקופת המפולת הגדולה של שנת 2000. הכוהנת הגדולה הצליחה בצורה מדהימה להוציא את סקירותיה האופטימיות בדיוק בזמן בו השוק הגיע לנקודה בה כדאי מאוד למשקיע למכור את אחזקותיו במניות ולברוח כל עוד נפשו בו. סקירותיה מופיעות בעיתונות בשני תקופות עיקריות: סיום שוק שורי או במהלך תיקון עולה של כמה שבועות או חודשים בשוק דובי. לאחר שהכוהנת משתכנעת ממהלך עליות מרשים בתקופה המדוברת, היא מוציאה סקירה על כך שהשוק ימשיך להמריא. מאז יעברו מספר ימים עד שבועות אחדים של דשדוש, והשוק ישנה כיוון ויקרוס, תוך שהוא משאיר למשקיעים ששמעו לעצותיה הפסדים כואבים עד כדי בלתי הפיכים למשך שנים.

לכן אני נוהג בתקופות של תיקון ארוך כגון זה, לחפש כתבות של הכוהנת הגדולה, זה מהווה תמרור אזהרה גדול מאוד על כך שהמגמה הגיע למיצוי ונותרו עוד כמה שבועות עד החזרה למגמת הירידות.

פתיחת עונת הדוחות בארה"ב

עונת הדוחות נפתחה בסערה. ענקית הבנקאות וואלס פרגו דיווחה על תוצאות מצוינות לעומת ציפיות האנליסטים, ומשכה את הבורסות בעולם לעליות חדות מאוד.
מיותר לציין שלא קראתי את הדוחות, מאחר ואינני מבין איך לקרוא את המספרים הנזרקים שם, מה עוד שאני מפקפק באמינות הדוחות. בעזרת תעלולים חשבונאים ניתן להפוך גם את הדוח הגרוע ביותר לדוח מצוין.

התוצאות המצוינות של וואלס פרגו נבעו להערכתי מאנליסטים שהנמיכו את ציפיותיהם למינימום שבמינימום (אותם אנליסטים שערב המפולת של שנת 2000 העניקו על ימין ועל שמאל המלצות קניה חזקה לחברות הטכנולוגיה שקרסו בעשרות אחוזים מייד לאחר מכן), וכן הבנקים מחקו מיליארדים רבים ברבעון האחרון של 2008 כדי להיכנס לשנת 2009 בצורה נקייה יותר. לכן רק ברבעון השני והלאה ניתן לדעת יותר טוב האם המצב אכן השתפר במערכת הבנקאות הרקובה כל כך.

עונת הדוחות מספקת דלק טוב להמשך המגמה החיובית בתקופה של תיקון ארוך בשווקים כמו זה שאנו חווים כעת. הכללים ברורים והריטואל חוזר על עצמו: חברה עוקפת את תחזיות האנליסטים זוכה להבלטה בכותרות ולעליה של אחוזים ניכרים בערכה וסוחפת את השוק קדימה, בעוד שחברה אשר מפרסמת דו"ח גרוע ותחזיות קודרות זוכה לאזכור לא בולט במיוחד והשוק מעניש אותה בירידה של 3-4 אחוזים לצאת מידי חובה. המדדים עושים טובה שמתחילים את היום בירידה של אחוז בודד וכמובן מסיימים בטריטוריה הירוקה. שום דבר לא אמור לקלקל את חגיגת העליות. לא דוח גרוע של חברה מובילה, לא נתון מקרו גרוע, לא עליית מספר מובטלים. זו תקופה של עליות ואסור לקלקל את החגיגה הזו, שבסופה יקיאו המשקיעים את נשמתם בגלל הוויסקי המקולקל ששתו בתמימותם.

יום שני, 6 באפריל 2009

CARRY TRADE

עסקאות ה-CARRY TRADE האופייניות בתקופה של פריחה בבורסות בשל תאבון גובר של המשקיעים להשקעות מסוכנות יותר בכדי להגדיל תשואות, שבה לפרוח בחודשים האחרונים עם תחילת התיקון הגדול בשוקי המניות.

עסקת CARRY TRADE הינה פעולה בה משקיעים לוקחים הלוואה במטבע של מדינה עם ריבית אפסית כמו יפן ורוכשים באותה הלוואה נכסים או מטבעות של מדינה עם ריבית גבוהה יותר כמו אוסטרליה וניו זילנד. הפרשי הריביות עם העלייה במחיר הנכסים מעניקה למשקיע תשואה גבוהה יותר.

בתקופת פריחה של שוקי המניות עסקאות אלה גדלות, מאחר ותאבונם של המשקיעים לתשואה גדולה גוברת, בעוד בתקופת מפולת משקיעים נוטים לסגור את הפוזיציות אל עבר מטבעות הנחשבים חוף מבטחים.

עם תחילת המשבר בשוקי המניות ותהליך ה-DE-LEVERAGE , סגרו המשקיעים את הפוזיציות במטבעות המסוכנים (הדולר האוסטרלי והניו זילנד), וחזרו על עבר המטבעות הסולידים יותר בעלי ריבית נמוכה (ין היפני והפרנק שוויצרי). עובדה זו ביטאה את הפחד של המשקיעים מסיכון ורצונם באי לקיחת סיכונים מיותרים.

בסוף אוקטובר, עם שינוי הסנטימנט בבורסה, מגמת הירידות נבלמה במטבעות המסוכנים יותר, וכן מגמת ההתחזקות האגרסיבית במטבעות ה"סולידיים" נעצרה. החל מחודש פברואר מגמה זו התעצמה באופן חד מאוד. התחזקות האגרסיבית במטבעות אלה כנגד הין היפני והפרנק השוויצרי מוכיחה כאלף עדים שמשהו אכן השתנה בסנטימנט המשקיעים בשוק ההון והרצון בלקיחת סיכונים גבר.

רמזים ראשונים לסיום של התיקון צפוי להגיע גם מכיוון המסחר במטבעות. חזרה למגמת ירידות צריכה להיות מלווה גם בהחזקות היין היפני והפרנק השוויצרי כנגד היחלשות של מטבעות מסוכנים כמו הדולר האוסטרלי והניו זילנד, בדיוק כפי שאפיינה את גל הירידות הראשון. שינוי כיוון פתאומי בשוק המטבעות מהמגמה החזקה בחודשיים האחרונים, תהווה רמז עבה מאוד לשינוי הכיוון הצפוי בשוק המניות ועל סוף התיקון.

מדד ה-VIX בדרך לשבירת אזור ה-40


מדד ה-VIX המשקף את התנודתיות הצפויה במדד ה-S&P כפי שמשתקף במחירי האופציות נותר עדיין במסגרת הגבולות של החודשים האחרונים, כאשר הגבול התחתון הינו באזור 40 והעליון באזור 55.
מדד זה נוטה לעלות כאשר הצפי לתנודתיות בשווקים עולה, ולרדת כאשר התנודתיות בשווקים צפויה לרדת.

מאחר ובשוקי המניות, מגמת ירידות הינה בדרך כלל מהירה וחדה לעומת מגמת עליות, בשילוב של הביקוש הגובר להגנות דרך אופציות בתקופה כזו - מדד ה-VIX קופץ לערכים גבוהים כאשר מתחילה מגמת ירידות והפחד אוחז בשווקים, מאשר בתקופות שהשוק נמצא במגמת עליות.

בימים אלו נמצא מדד ה-VIX סביב רמת 40, הגבול התחתון. רמה אשר לא נשברה מאז החל התיקון הגדול מלפני מספר חודשים. העליות האחרונות שהיו חדות מאוד והיו אמורות לכאורה להוריד את רמת ה-VIX בשל ההפוגה מהמפולת, עדיין לא התבטאה במלואה במדד ה-VIX.

העובדה שהעליות היו כה חדות ומהירות השפיעו על סטית התקן וכתוצאה מכך על מחירי האופציות ולכן המדד נותר גבוה. התמתנות במהלך העליות וכניסה לאיזשהו סוג של דשדוש עם נטייה לעליות עשויה כבר בקרוב מאוד להוריד את מדד ה-VIX מתחת לרמת הפאניקה של 40 לעבר רמה של 20-25.

ירידה לרמות אלה תהיה גושפנקה רשמית לשינוי הסנטימנט בבורסה שהחל מלפני מספר חודשים.
עם הגעת מדד ה-VIX לרמות אלה בשילוב עם שאר הגורמים שצוינו במאמרים הקודמים אשר אנו בהחלט חווים אותם בשבועות האחרונים, תיתן את האות להתחיל להתכונן לחידושה של המפולת בעוצמה חזקה מאוד כפי שאופיינה טרם התיקון הגדול.