יום שני, 8 בפברואר 2010

מחילוץ בנקים לחילוץ מדינות

יום המסחר האחרון ביום שישי נסתיים בעליות שערים לאחר "ספקולציות" על חבילת חילוץ ליוון. מקור השמועות ברור וידוע עוד מחלקו הראשון של המשבר והוא גורמים בארה"ב, אשר רצונם לעצור את התדרדרות הבורסה בעיקר בימי שישי מחשש ליום שני שחור, ומפרסמים הדלפה בכדי להרים את הבורסה.

בזאת לא תמה תחושת הדה-זה-וו. בשורות חיוביות משוק התעסוקה והתעלמות מוחלטת מהם (בדיוק כמו שהתעלמו מהבשורות המאוד שליליות חודשים קודם לכן), המצטרפים להתעלמות מן הדוחות המאוד חיוביים של חברות כמו אינטל, גוגל ואפל כמה שבועות קודם לכן, שהצליחו להכות את הרף העליון של התחזיות. מה שמאשש את הטענה בדבר הקשר הקלוש בין נתונים כלכליים, דוחות לבין התנהגות הבורסה בתגובה אליהן.

כפי שהעניינים נראים כרגע, המצב הקשה של מדינות גוש האירו מעניין את המשקיעים הרבה יותר מאשר איזה עלייה בתוצר של ארה"ב או הדו"ח של אינטל. ולכן יש לפקוח עיניים בתקופה הקרובה דווקא על ההתפתחויות מאירופה מאשר מארה"ב או משאר העולם שגם שם מצבם אינו שפיר.

גוש האירו סובל מבעיות קשות של חובות וגרעונות ממשלתיים גבוהים ביחס לתמ"ג, מערכת בנקאות רקובה לא פחות ממערכת הבנקאות האמריקאית שהלוותה כספים לפרוייקטים עתירי סיכון וספקולטיביים, אבטלה גבוהה ובועת נדלן. ארבעת המדינות במצב הקשה ביותר (פורטוגל, איטליה, יוון וספרד) אף זכו לכינוי "PIGS" (חזירים) שהוא ראשי-התיבות של שמם, שקיים סיכון ממשי לגבי יכולת החזר החוב של מדינות אלו. גם מדינות נוספות כמו אוסטריה, אירלנד נמצאות במצב חמור עפ"י ההערכות.

אג"ח של מדינות נחשבות בצדק להשקעה בטוחה יחסית לאג"ח של חברות או בהשקעה במניות. אי יכולת של מדינה לפרוע את האג"ח עלול ליצור אפקט פסיכולוגי גרוע יותר מאשר נפילת האגחים של חברות או נפילת בנקים. אם עד היום הבנקים נפלו כתוצאה מאי יכולת של לוקחי המשכתנאות להחזיר את חובותיהן, הרי שכעת לא מדובר באנשים שהינם לווים בעייתים, אלא מדינה ריבונית שאינה מסוגלת לעשות זאת.

ההשלכות של המצב בגוש האירו בהחלט מתבטא בגרפים של מדינות אלו. מהתבוננות בגרפים אלו, ניתן להגדיר את מדינות אלה כ"כוכבים העולים" של המשבר הבא אשר יחליפו את כוכבי הסיבוב הקודם כמו בר סטרנס, להמן ברודרס, מריל לינץ, פאני מיי ופרדי מק ועוד. בנוסף נראה שהזרקור יופנה בעיקר לבשורות קשות מאירופה מאשר לארה"ב.

יוון כך נראה הינה המועמדת הכמעט ודאית להיות ה"בר סטרנס" של המשבר הבא והשאלה שנותרה פתוחה מי תהיה ה"להמן ברודרס" והשאר שיפלו אחריה. גם כאן ניתן כבר לצפות את עליות השערים שיבואו אחרי חילוץ יוון ותחושת האופוריה שתתלווה אליה שהשווקים חוזרים למגמת עליות, והסחפות של אנילסטים להמלצות להכנס לבורסה. עד שתגיע ההכרה שיוון הינה רק הסנונית הראשונה שאינה מסוגלת לפרוע את חובותיה, ואחריה יגיע גל של מדינות נוספות שתגענה לבעיה דומה. הדבר עלול ליצור אפקט לא פחות חמור מאפקט חילוץ או אי-חילוץ הבנקים בארה"ב, שגרר את הקריסה הקודמת בשווקים שנודע בכינוי "אפקט להמן ברודרס". רק שעכשיו יש לחלץ או לא לחלץ מדינות שלמות שאינן מסוגלות לפרוע את חובותיהן משום שנהגו בחזירות.

מטבע האירו עשוי לקרוס בצורה חדה יותר מאשר בחלק הראשון של המשבר, מאחר ואז נאבק האירו רק כנגד הבריחה הטבעית למטבעות הגנתיים כמו הדולר, פרנק שוויצרי והין היפני בעקבות הפאניקה בשווקים. הרי שעכשיו נפתחת עבור האירו חזית שניה, והיא הדפסת הכספים הדרושה כדי לחלץ ולתמוך במדינות הבעייתיות, והחששות לגבי המשך קיומו של הגוש כולו, ומטבע זה עשוי להיות הגרוע שבגרועים מבין מטבעות המוגדרים כמסוכנים.


כדי להיווכח במצבם הקשה של המדינות שהוזכרו אין צורך להרחיק עד בדיקת מרווח בין תשואות אג"ח לעשר שנים של יוון מול אג"ח דומה של גרמניה, או לבדוק את פרמיית ה-CDS המשמשת מדד ליכולתה של המדינה לפרוע את חובותיה. די להסתכל בהתנהגות הגרפים של הבורסה במדינות האלו ולראות באופן חד משמעי את תחושת המשקיעים לגבי מדינות אלו ואת הבריחה משם בחודשים האחרונים בעוד שאר מדדי העולם זחלו כלפי מעלה.







סיכום: נראה שאת סכנת קריסת הבנקים תחליף סכנת קריסתם של מדינות בעיקר מגוש האירו, הזרקור על ארה"ב יופנה כעת אל אירופה, והלאמת בנקים תוחלף ב"הלאמה" של מדינות. ללא ספק מתכון למשבר חמור בהרבה ממה שחווינו עד כה מעבר להשלכות הכלכליות. מדינות אלו כבר החלו את השלב של בריחת המשקיעים, וכרגע כמעט וודאי שיוון הולכת להיות ה"בר סטרנס של חילוץ המדינות". השאלה שנותרה פתוחה: מי תהיה להמן ברודרס?
------------------
כל הכתוב במאמר זה הינו על דעתי האישית ולצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במכשיר פיננסי כלשהו. כמו כן אני עשוי להיות בעל עניין אישי במכשירים הפיננסים המוזכרים כאן. כל העושה שימוש בדעתי זו עושה זאת על אחריותו בלבד.

5 תגובות:

  1. הבחנה חדה, אם המשבר יגמר כול כך מהר. זה יהיה נס.

    גם אני לא ממש מאמין בניסים:)

    www.elicomz.co.cc

    השבמחק
  2. שים לב שיכול להיות שכבר הייתה בר סטרנס של חילוץ המדינות וזו הייתה דובאי - יוון בהחלט יכולה להיות ליהמן.

    השבמחק
  3. שלום,

    הכוונה בהשוואה היתה לפשיטת רגל של מדינה כמו יוון, בעלת פוטנציאל השפעה על השווקים.
    בהשוואה למשבר קריסת הבנקים, חילוץ דובאי שווה לחילוץ הבנקים הקטנים בארה"ב מידי יום שישי לאחר המסחר לדעתי.

    השבמחק
  4. מר שחף שלום
    יש לי תחושה שאנו נמצאים כעת בשלב המכריע טרם הנפילה, שלב שבו תנודתיות רבה תוך ירידה במחזורי המסחר מסמלת את תום העברת המניות לידי התמימים. האם אתה שותף להערכה זו, למרות - שוב - פרסום דוחו"ת מאד מוצלחים לכאורה, במיוחד אלו של הבנקים

    תודה, אופיר מורן

    השבמחק
  5. שלום אופיר,

    מסכים שאנו נמצאים בשלב מכריע לאחר העליות בעקבות חילוץ יוון. כרגע הנקודה הקריטית לדעתי נמצאת ב1100 במדד הS&P, כאשר שבירתה מטה עשוייה להוביל למהלך ירידות חד ומהיר.

    לגבי דוחות טובים, בטח קראת השבוע את כל הטריקים שנחשפו בקשר ליוון בכדי ליפות את מצבם הכלכלי ומי שסייע להם בזאת. זה נחשף רק עכשיו כי יוון כבר עמדה בפני פשיטת רגל ולא ניתן היה להמשיך ברמאות הזו. לדעתי השיטה מתבצעת יום יום גם בדוחות של חברות ויוון זה רק קצה הקרחון.

    וגם אם הדוחות אכן מדוייקים ונכונים, עדיין לא הוכח קשר בין דוחות טובים או רעים לבין התנהגות המניות כתגובה אליהם. היו לא מעט מקרים של דוחות מצויינים שקדמו לקריסה, ודוחות גרועים שהובילו למסע עליות כמו זה האחרון.

    השבמחק